רמב"ם תעניות פ"ה: "יש ימים שכל ישראל מתענים בהם, מפני הצרות שאירעו בהם, כדי לעורר הלבבות ולפתוח דרכי התשובה וכו' ובזיכרון דברים אלו נשוב להיטיב".
המעוניינים לקום לאכול קודם עלות השחר, צריכים לעשות תנאי לפני הליכתם לישון – "איני מקבל עלי התענית עד עלות השחר". לעניין שתיה: בני אשכנז – ראוי שיתנו, אא"כ רגיל לשתות אחר השינה, או הקם ונצרך מאד לשתייה – שותה אף שלא התנה. בני ספרד, מלשון השו"ע משמע שצריכים. להתנות אף לשתייה.
מותר להתחיל באכילת פת עד חצי שעה לפני עלות השחר, ותוך החצי שעה אין לסעוד יותר מ"כביצה" פת (56 גרם). לבנות ונשים, בכל השנה אין איסור לאכול בחצי שעה שלפני עה"ש (דעת מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל, הובא בנשמת אברהם או"ח).
חולים תשושי כוח וזקנים שלדעת רופא הצום עלול להזיק לבריאותם, לא יתענו, ובכלל זה מעוברות (לאחר 40 יום להריון), מניקות (עד 24 חודשים אחר הלידה אפילו הפסיקו להניק, וכן מפלת כמניקה). שו"ע תקנ,א; מ"ב,ג; כה"ח ודע"ת שם. כל מי שהתענית בצום גדליה עלולה לפגוע ביכולתו לצום ביום הכיפורים – לא יצום, או יצום רק עד חצות (שו"ת ציץ אליעזר).
כל שאינו צם: אוכל מהבוקר בצנעה אך לא בשר ויין ושאר תענוגים. קטנים – אינם צמים אך נמנעים מלתת בידם ממתקים, אא"כ לקחום בעצמם (ברכ"י ובאר משה).
שטיפת הפה: מותרת לאסטניסט (רגיש) אפילו עם משחה, ולהגר"ע יוסף זצ"ל יש להימנע מלהכניס לפה בבת אחת רביעית מים (86 סמ"ק) ולפלוט הכל.
בליעת תרופות: מותרת, לגרש"ז אויערבך זצ"ל אפילו עם מים הנצרכים לכך, להגר"ע יוסף זצ"ל עדיף בלא מים, לדעת ה'ציץ אליעזר' יש לפגמם, ושמעתי מהגרי"ש אלישיב זצ"ל שדי לפורר קצת מהכדור למים.
נגיעה במאכלים ביום הצום: לדעת ה'פרי מגדים' מש"ז תרי"ב עפ"י הט"ז "אין לגעת במאכלים שלא לצורך, שמא יבוא לאכול". הטועה ואכל או שתה – ימשיך בתענית ואין צריך להשלים תעניתו. ולמשנ"ב אף אומר עננו ועולה לתורה במנחה. טעה וברך על מאכל – בשדי חמד (בשם נחפה בכסף) שב ואל תעשה (ויאמר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד") ויש אומרים שבצום דרבנן עדיף שיטעם מעט, שלתשובת הרמב"ם (כ"י פריימן) ברכה לבטלה איסור לא תישא וגו' דאורייתא.
רחיצה – אין לרחוץ כל הגוף בבת אחת במים חמים דרך תענוג (פרי מגדים וע"פ הט"ז).
אמירת עננו: בני ספרד – בשחרית ומנחה, בני אשכנז – רק במנחה. השוכח 'עננו' אינו חוזר ויכול להשלים באלוקי נצור וכו'. העומד לסיים התענית אחרי מנחה, רשאי לומר עננו כל עוד צם, ולבני אשכנז בשינוי: "ביום צום התענית הזה". אומרים 'אבינו מלכנו" בשחרית ומנחה אפילו כשאין צמים.
צום
דעת הגר"מ שטרנבוך שליט"א
שכל הלוקח תרופות הרי הוא חולה, שלא גזרו עליו רבנן, ולא יצום
וממילא אין שאלה על לקיחת התרופות עצמם