בלתי ניתן לתאר ולשער עד היכן הגיעה דאגתו של רבנו להקמת בתים בישראל , שכן אף בזמנים לא זמנים ובשעות לא שעות עסק בכך.
באחד מעשרת ימי תשובה, קרא לאחד מנכדיו ואמר לו: "יודע אני כי בבית חותנך עוסקים בצרכי נזקקים ומכירים כל מיני משפחות. נסה נא לברר, שמא יודעים הם על רעיון מתאים לשידוך עבור גר צדק". כשראה את פליאתו של הנכד, הפטיר לעברו: "לא בוער דווקא היום", ומיד הוסיף: "ה'חתם סופר' זי"ע נהג בעשרת ימי תשובה לעסוק בשידוכים, וראה בכך זכות ליום הדין. והזכות הזו קיימת גם אם לא יצא מהשידוך כלום"
כיוצא בזה, כאשר שמע פעם על אחד ממקורביו כי עוסק הוא בעניינו של שידוך עבור אחד מבחורי ישיבתנו הק', שלח ובקש שיקראוהו אל הקודש-והימים, ימי הרחמים והסליחות, בפרוס הימים הקדושים, כאשר בלתי ניתן לתאר את עוצם עבודת ההכנה שהיתה אצל רבנו בשלהי שתא. נכנס הלה בחרדת קודש, ולמרבה פליאתו פתח רבנו ואמר: "שמעתי עליך לאמור כי עוסק אתה בהצעת שידוך עבור חד מן חבריא, ובקשתי לחזקך ולהמריצך לכך ביתר שאת".
עודו משתומם מפניית רבנו אליו לזרזו ולאמצו, המשיך רבנו והזכיר את מנהגו של ה'חתם סופר', והוסיף: "לא רק בהבאת שידוך לידי גמר עסק ה'חתם סופר' באלו הימים, אלא אפילו אם עלה בלבו רעיון של הצעה גרידא, לא משך ידיו הימנה ומילא חלקו בדיבור ומעשה מתוך מחשבה טובה שתהא רצויה לפני המקום"
ויותר מכל אירע, שבערב היום הקדוש בעיצומו של היום הנשגב שהיה רצוף בעבודת קודש עצומה, התקשר רבנו בעצמו לאחד ממקורביו ונם לו: "במטותא מינך, עשה עמי חסד, כי הנה יש אצלנו בחור יקר אשר זיווגו מתעכב זה כמה שנים. כאשר עורך אני חשבון נפש בערב יום הקדוש, לבי נוקפני, שמא לא עשיתי די בשבילו ומוכרח אני לשוב על כך בתשובה. לכן, אבקשך, כי מיד עכשיו תשתדל לעסוק בעניינו ותנסה להפעיל אנשים שיכולים לסייע. דע לך, כי יש בכך סגולה ותיקון לקראת היום הקדוש"
['אביהם של ישראל'- כ"ק האדמו"ר ה"באר יעקב" מנדבורנא זיע"א]