עירוב חצרות עם שכן גוי

א' סיון תשע"ט - סימן שפ"ב- עד אמצע סעיף א' הגה "ישראל שהשכיר"

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

 


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



מדוע הצריכו חז"ל ליהודי לערב עם שכנו הגוי, והרי הגוי לא אוסר על היהודי בטלטול?האם יש חילוק בין יחיד הגר עם הגוי לבין רבים הגרים עמו? ומה הדין לעניין השאלת החצר מן הגוי? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שפ"ב סעיף א' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

באופן עקרוני, גוי שגר עם יהודים באותה חצר, הגוי אינו אוסר עליהם את רשותם להוציא כלים מהבית לחצר, כיוון שדיורי הגוי אינם נחשבים לדיורים בכדי שהוא יאסור, ולכן א"צ לעשות עירובי חצרות במקרה כזה, אבל בכ"ז חששו חז"ל, שהיהודי הגר עם הגוי באותה חצר, הוא ילמד ממעשה הגוי, ויתקלקל, וכדי למנוע דבר כזה, אמרו חז"ל, שהגוי אוסר על היהודי, עד שהיהודי ישכור מהגוי את הרשות שיש לו בחצר, ושיערו חכמים שהגוי לא יסכים לכך, מפני שיחשוש שמא היהודי מכניס לו כשפים לבית או לחצר, וכיוון שלא יסכים, הישראל לא יוכל לטלטל בחצר, ולכן יעזוב את החצר הזאת, וילך לחצר אחרת שאין בה גוים, אבל גזירה זו גזרו חז"ל רק אם שני יהודים גרים עם הגוי בחצר, אבל יהודי אחד וגוי שגרים יחד בחצר, אינו צריך לשכור מהגוי את רשותו, כיוון שיהודי יחיד שיגור עם גוי, זה מילתא דלא שכיחא, שהרי הם חשודים על שפיכות דמים, והיהודי פוחד לגור עם הגוי לבדו, ומילתא דלא שכיחא לא גזרו רבנן, אבל שני יהודים עם גוי, זה דבר המצוי.

לעניין לשאול  מו העכו"ם, דן בזה המ"ב בסק"ו, ומביא שזה תלוי בשתי דעות לקמן בסעיף י"ב. 

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים