המונים, ובראשם גדולי ישראל, ראשי ישיבות ורבנים, צעדו אמש אחר מיטתו של המשגיח הגאון הצדיק רבי חיים וואלקין זצ"ל, בעל ה'דעת חיים', שריד לדור דעה ומגדולי המשגיחים ובעלי המוסר בדורנו, שהסתלק לבית עולמו באור ליום א' השבוע.
הגר"ח וואלקין זצ"ל ינק את תורתו מגדולי הדור הקודם, הגאון רבי יצחק הוטנר זצ"ל, הגאון רבי חיים שמואלביץ זצ"ל ועוד, עשרות שנים הרביץ תורה ומוסר בישיבות הקדושות, ישיבת 'אש התורה', ישיבת 'אור ישראל' וישיבת 'עטרת ישראל', והעמיד אלפי תלמידים. השפעתו המוסרית חרגה הרבה מעבר לגבולות עולם הישיבות, ושיחותיו הנודעות סללו את דרכם של המוני מבקשי ה' מכל העדות והחוגים הוא כיהן כנשיא רשת הקירוב 'שובו' וכנשיא מוסדות הקירוב 'כנסת ישראל', בשנים האחרונות נפתח בית מדרשו 'נועם ה" בשכונת בית וגן בירושלים שם כיהן כרב וכן בישיבת הקיבוץ 'בית אהרן'.
מידותיו הנאצלות ומאור פניו היו לשם דבר, היה שש ושמח בשמחת הזולת ומצטער בצרתו. בכל דרכיו היווה דוגמה נפלאה ומאלפת לזהירות בכבוד הבריות והשקיע רבות להנחיל ולהשריש יסודות אלו בקרב תלמידו ושומעיו.
וכך סיפר פעם המשגיח זצ"ל:
זכורני לפני שנים רבות בעת לומדי בישיבת מיר, היתה לי חברותא שנהיה לימים לאחד מגדולי מרביצי התורה. פעם אחת באמצע הלימוד התעורר ויכוח בינינו על הבנת דברי אחד מרבותינו הראשונים. וכך נמשך הדבר אני אומר בכה והוא בשלו, כל אחד מביא ראיות לדבריו, עד שאמרתי לו: הנה, יושב לידינו בספסל הכהן הגדול מאחיו הגאון רבי חיים הכהן קמיל זצוק"ל – לימים ראש ישיבת אופקים ואחד מגדולי התורה בימינו, בא ניגש אליו ונציע את הדברים בפניו והוא יכריע כדברי מי האמת. וכך הווה, ניגשנו והצענו בפניו את הדברים. הגר"ח שקע במחשבה וליבן את הדברים, ולאחר כמה דקות פונה הוא אל החברותא ואומר לו: "הסברא שאתה אומר לא מתאימה כלל וכלל ל'פירמה שלך' ".
כמה מוסר השכל מונח בדברים אלו, לא לומר לשני "טעית אינך אומר נכון", אדרבה – אתה תמיד אומר כ"כ טוב, והסברא הזו אינה מתאימה לך, לא מתאימה לסברות המצוינות שאתה אומר תמיד. החברותא שב למקומו לא בהרגשה שניצחו אותו והוא לא אומר טוב, אדרבה, ר' חיים קמיל אומר שאני תמיד אומר נפלא ורק עכשיו זה לא מתאים לי. איזה הרגש דק בעבודת המידות בין אדם לחברו. לכך מגיעים רק ע"י לימוד המוסר.
***
סיפר לי הרב נחום זאב דסלר זצ"ל מקליבלנד, בנו של המשגיח הגה"צ רבי אליהו דסלר זצ"ל בעל 'מכתב מאליהו', שבזמן מלחמת העולם השניה, הוא ואמו הרבנית הצליחו להימלט מאימת המלחמה דרך אוסטרליה וכך להגיע בס"ד לחוף מבטחים בארה"ב, והגאון רבי אליעזר סילבר זצ"ל מסינסנטי שהיה מגדולי הרבנים באמריקה, הוא היה זה שסייע בידם להשיג הניירות ולהציל נפשם. לימים הגיע ה'מכתב מאליהו' לארה"ב לבקר את בנו והביע את רצונו לנסוע לבית הרב סילבר מסינסטי להודות לו על מאמצי ההצלה. ר' נחום זאב אמר לאביו שאין צורך לטרוח כ"כ היות והנסיעה לוקחת קרוב לשתיים עשרה שעות ברכבת ואולי כדאי במקום זאת לצלצל בטלפון ולהודות לו על מאמציו, אך הרב דסלר בשלו שהוא רוצה לנסוע ולהודות לו אישית. וכך היה שלמחרת נסעו ברכבת יום שלם לסינסטי כדי לפגוש אישית את הגר"א סילבר.
בהגיעם מוקדם בבוקר לעיר, פנה הרב דסלר לבית הגאון רבי אליעזר סילבר וחיכה מחוץ לדלת, וכאשר יצא הרב סילבר לתפילת שחרית ניגש אליו והודה לו מכל הלב על מאמציו להצלת אשתו ובנו. לאחר מכן פנה אליו הרב סילבר ושאל: "מסתמא באתם לעירי בשביל ענין מסוים, אולי אוכל לסייע בעדכם". ענה לו הרב דסלר שכל מטרת בואו היתה להודות לו אישית על עזרתו, ולאחר תפילת שחרית הוא פונה לשוב חזרה לבית בנו. אורו פניו של הרב סילבר ואמר: "עכשיו רואה אני מהו כוחו של לימוד המוסר איך הוא בונה ומיישר את אורחות האדם".
הסבא מסלבודקא היה אומר על דברי חז"ל (מועד קטן יז, א) על הפסוק (מלאכי ב,ז) "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו", 'אם הרב דומה למלאך ה' צבקות יבקשו תורה מפיהו' – רק אם הוא דומה למלאך ה', שמידותיו מתוקנות, אז יבקשו תורה מפיהו – יש ערך לתורתו, ואם ח"ו אין הוא כך, אין שום ערך לתורתו ח"ו. רק תורה שבאה עם מידות טובות יש לה קיום. זוהי עבודתנו בימים אלו לשמר את התורה שאנו הוגים בה ע"י תיקון מידותינו וכך יהא קיום וערך לתורת ה'. (נערך ע"י אחד השומעים ובאחריותו)