שח הגה"צ רבי שלום שבדרון זצ"ל: "בהיותי פעם באנגליה, עברתי בדרכי על פני מוזיאון השעווה. מלווי סיפרו לי שקיימים בתוכו דמויות מלכים רבים העשויות משעווה. כל מלך ומלך על כיסא מלכותו, חרבו על ירכו וכתרו על ראשו ומראהו גיבור וחזק, אף כמה חיילים לצדו… מאה וחמישים מלכים! מפרעה הראשון ועד ג'ורג' החמישי… כולם נראים כאילו הם חיים, עם לחיים אדומות… קשה להבחין שמדובר בדמות שעווה בלבד.
"התיישבתי בדעתי, שמכיוון שצריך אני להגיד דרשות, אכנס לראות, אולי יזמן ה' דבר מה בפי. כשנכנסתי, הבחנתי בדבר מעניין: בכניסה לאולם עומדים שני שוטרים לשמור בפתח ולהדריך את הבאים. לבושים הם במדים אנגליים וכלי נשק בידם. מרחוק הבחנתי שהנכנסים פונים אליהם ביראה ובכל הכבוד הראוי ושואלים 'אנה הולכים?' ולמרבה הפלא, השוטרים לא מתייחסים אליהם בכלל. מאומה.
"זאת למה? מפני שהם עשויים שעווה!… האדם הנכנס שואל ולא מקבל תשובה, משתומם ומביט, ואז… מגלה את הסוד ומחייך… העמידום שם לשמח את הנכנסים…"
המשיך רבי שלום וטווה את הלקח שנלמד מאותו ביקור: היצר הרע נדמה לנו כמלך גדול, הוא מציב בפנינו את חייליו ומבצריו, את פיתויו הרבים, ולפעמים אנו חוששים ממנו, פוחדים להילחם עמו. אבל לו נשכיל, נבין שכל מבצריו ונשקו, חומותיו וכוחותיו, אינם אלא "שוטרים משעווה", בובות דמיוניות שרק "נראות" אמתיות. זה רק נראה מושך ומגרה, אבל האמת היא שהכל אינו אלא דמיון. כשאדם רק מתעצם בקדושה, הוא רואה את כל חומותיו הדמיוניים של היצר הרע, נופלים אל ההתרסקות.
(מתוך מאמרו של הרב יקותיאל יהודה גנזל ב'המבשר תורני')