היום נלמד: 'הטבת חלום'
יום שני כ"ו באייר תשע"ז
על מה צריך החולֵם לחשוב בשעת הטבת חלום?
חלום הגורם לעוגמת נפש, ניתן 'להטיבו' באופן זה: החולֵם עומד לפני שלושה מאוהביו, ואומר להם: "חֶלְמָא טָבָא חֲזָאִי"; (= חלום טוב ראיתי), והם עונים לו שלוש פעמים, ויש אומרים - שבע פעמים: "טָבָא הוּא וְטָבָא לֶהֱוֵי, רַחֲמָנָא לְשַׁוְיֵהּ לְטַב, שְׁבַע זִמְנִין לִגְזְרוּ עֲלֵהּ מִן שְׁמַיָא דִּי לֶהֱוֵי טָבָא וְיֶהֱוֵי טָבָא"; (= טוב הוא וטוב יהיה, ה' ישימנו לטוב, שבע פעמים יגזרו עליו מן השמים שיהיה, ויהיה טוב). ובשעת ההטבה יעביר החולֵם את החלום במחשבתו. ובשעה שאינו מתענה תענית חלום, יאמרו לו בסיום ההטבה: "לך אכול לחמך בשמחה ושתה בלב טוב יינך". [שו"ע רכ, א, משנ"ב ב ו־ד, ושעה"צ ה]
האם אשה יכולה לעשות 'הטבת חלום' בפני שלוש נשים?
'הטבת חלום' מצוה היא, וחל עליה הכלל: "זריזים מקדימים למצוות", ולכן ראוי לקיימהּ מיד כשמתאפשר. ויש לקיימהּ גם כאשר החולֵם מתענה 'תענית חלום' (ראה תקציר למחר); וניתן לקיימהּ אף בשבת. ויש שכתב שאם אינו מוצֵא שלושה גדולים, ייטיב את החלום בפני שלושה קטנים שמבינים לשון הקודש ולומדים מקרא היטב. ואשה – יש שהורה שאינה יכולה להטיב בפני שלוש נשים כי אם בפני שלושה אנשים. וכן הורה כי החולם צריך להופיע בעצמו בפני שלושת ה'מטיבים', והטבה על ידי שליח אינה מועילה. [שו"ע רכ, א, ומשנ"ב ג; ביאורים ומוספים דרשו, 5-6]
החולה ב'שושנה' שוב ושוב – האם מברך 'הגומל' בכל פעם שנרפא?
כפי שלמדנו, חולה שנרפא צריך לברך 'הגומל'. לדעת השולחן ערוך, לאחר כל מחלה שמחמתה הוצרך החולה לשכב במטה, מברך 'הגומל'. ואף מחלה החוזרת ונשנית, כגון 'שושנה' (וָרֶדֶת), מברכים עליה, ואף שנרפא ממנה כמה פעמים. ולדעת הרמ"א אין לברך אלא לאחר מחלה – או טיפול רפואי – שיש בהם סכנה שמחללים עליה את השבת. ויש מפוסקי אשכנז שפסקו כדעת השולחן ערוך, ויש מהם שכתב שמברכים על מחלה שאינה מסוכנת רק במקרה ששכב במטה מחמתה שלושה ימים, ויש שכתב שבאופן זה מברך אף לדעת הרמ"א. [שו"ע ריט, ח, משנ"ב כו ו־כח, וביה"ל ד"ה כגון; ביאורים ומוספים דרשו, 25; וראה שם עוד]