השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
מה עושים עם החמץ שנשאר לאחר סעודות השבת בערב פסח שחל להיות בשבת? • באופן שלא נשאר חמץ לאחר הסעודות האם בכ"ז יבטל את החמץ? • ואיך צריך לנהוג אדם שיצא מביתו לצורך דבר מצוה בערב פסח ועדיין לא ביער את החמץ? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תמ"ד סעיף ה' – סעיף ז' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
בסעיפים אלו, ממשיך השו"ע לעסוק בעניין ערב פסח שחל בשבת, ואומר, שאם לאחר שאכלו סעודת שחרית של שבת נשאר חמץ, אינו יכול לבערו בשבת, אלא מבטלו, וכופה עליו כלי עד מוצאי יו"ט, ואח"כ מבערו, ואומר המ"ב, שאם יש לו אפשרות לתת את החמץ לגוי או לבעלי חיים, יתן להם את החמץ, כיוון ששעה חמישית בערב פסח, היא שעה שאסור לאכול בה חמץ, אבל מותר להנות מהחמץ, ולכן אפשר לטלטל את החמץ ולתת להם, וכן מותר לטלטל את החמץ כדי להשליך אותו לבית הכסא שבחצרו, ואם נשתהה עד שעה שישית שאז כבר אסור בהנאה ואסור בטלטול, מותר לזורקו ע"י גוי, לנהר או לבית הכסא.
אע"פ ששרף את החמץ ביום שישי י"ג בניסן, והשאיר לעצמו מזון שתי סעודות לשבת, ולאחר שגמר את הסעודות לא נשאר לו חמץ, בכ"ז יבטל את החמץ לפני זמן איסורו, וכמו בשאר שנים, דהיינו, בסוף שעה חמישית.
אדם שהולך לדבר מצוה בערב פסח שחל להיות בימות החול, כגון למול את בנו, ויש לו חמץ בבית, והרי צריך לבער את החמץ ביום י"ד בניסן, הדין הוא, שהדבר תלוי, אם יכול לחזור לביתו ולבער את החמץ ולחזור לדבר המצוה, יעשה כך, אבל אם אין זמן לזה, יבטלו בליבו, ומבאר המ"ב, שכל מה שצריך ביעור חמץ, זה מדרבנן, ומדאורייתא בביטול מספיק, ומכיוון שמדובר במקום מצוה, חז"ל העמידו את דבריהם על דין תורה ואמרו, מספיק ביטול ולא צריך ביעור, כיוון שאם הוא ילך לביתו לבער את החמץ, המצוה תתבטל, וכל זה כאשר הוא בשעה חמישית שהוא יכול לבטל, אבל אם הוא כבר בשעה שישית שא"א לבטל, יחזור לביתו לבער את החמץ, ואע"פ שאם יחזור לביתו לא ימול את בנו ותידחה המילה, בכ"ז כיוון שהחמץ בביתו, הוא עובר עליו בכל רגע ורגע, משא"כ במילה שזה פעם אחת, ומביא המ"ב, שדווקא מילת בנו, אבל לא סעודת מילה, וסעודת אירוסין דווקא הוא עצמו, אבל לא שאר אדם.