השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן רנ"ד סעיף ז'
- דיני תבשילין המוכנים מערב שבת כדי להיגמר בשבת -
בתנורים שלנו שייך איסור זה של רדיית הפת? | האם שייך ההיתר של "קדירה חייתא" במיני קטניות חיים? | מים שהניחם בתנור בער"ש עם חשיכה, מה דינם?
אסור לרדות פת מן התנור בשבת משום עובדין דחול, אא"כ אין לו פת אחרת לסעודות שבת וגם לא יכול לרדותה בשינוי ע"י סכין וכיו"ב, מותר לו לרדותה במרדה לצורך סעודות שבת.
איסור זה של רדיית הפת שייך רק בתנורים שלהם שהיו מדביקים את הפת בדופני התנור, אבל בתנורים שלנו אין איסור רדייה, ומותר להוציא פת מהם אפילו יותר מכדי צורך סעודות שבת, ומדגיש השו"ע, שגם בתנורים שלנו לא יוציא את הפת ב"רחת", משום דמיחזי כעובדין דחול, ומוסיף המ"ב מגבלה נוספת, שגם בתנורים שלנו שאין בהם איסור של רדייה, לא יוציא יותר ממה שנצרך לו לשבת.
סעיף ח'
אמנם יש היתר של "קדירה חייתא" דהיינו, קדירה שמונח בה חתיכת בשר חיה מותר להשהותה ע"ג כירה שעל האש אפילו שאינה גרו"ק, מאחר שיש בה חתיכה חיה הוא מסיח דעתו מחיתוי הקדירה, כי לליל שבת זה לא יהיה ראוי גם אם יחתה, ולסעודת הבוקר זה יהיה ראוי גם אם לא יחתה, וממילא אין לו עניין לחתות, אבל זה דווקא בבשר חי, אבל במיני קטניות חיים אין היתר זה, כיוון שהם ממהרים להתבשל וחוששים שיחתה למהר בישולם.
סעיף ט'
לא ימלא חבית של מים ויתן לתוך התנור בער"ש עם חשיכה, ואם עשה כן, אסורים עד למוצ"ש בכדי שיעשו, אבל בזה יש קושיא, כי למדנו בסעיף ד', שפירות חיים מותר לתת ע"ג האש אפילו שאינה גרו"ק, ואין חשש שיחתה כיוון שהפירות ראויים לאכילה כמות שהם, הגע בעצמך, מאכל שהתבשל כמאב"ד מותר להשהותו ע"ג כירה שאינה גרו"ק ולא חוששים שיחתה כיוון שהמאכל ראוי לאכילה כמות שהוא, אז פירות חיים שראויים לכתחילה לאכילה כשהם חיים, בשביל מה יחתה, וא"כ מדוע במים זה לא כך והרי הם ראויים לשתייה כשהם חייים? ואומר המ"ב, שהמים לא טובים כ"כ לשתיה ללא בישול ודלא כפירות, ולכן יהיה מותר להשהותם רק בגרו"ק.