יום ראשון כ"ז בסיון תשע"ח
אילו איסורים כרוכים בחיתוך עצים בשבת?
אחת מל"ט מלאכות שבת, היא מלאכת 'מחתך', שפירושה – חיתוך לפי מידה מסוימת, שהחותך מקפיד עליה.
ועל כן, המבקע גזעי עצים (תלושים) או קורות עץ, ומקפיד על חיתוך לפי מידה מסוימת – עובר על איסור מחתך, ואם מנסר את העצים לצורך שימוש בנסורת, או חותכם לחתיכות קטנות, עובר גם על איסור 'טוחן'.
ואף כשמנסר את העצים ואינו זקוק לנסורת, עובר על איסור מלאכה 'שאינה צריכה לגופה', שהיא איסור דרבנן חמור, ואשר יש הסוברים שאסורה מדאורייתא.
ואם אינו מקפיד על חיתוך לפי מידה, ומבקע את העצים לחתיכות גדולות ללא ניסור – לכל הדעות אין בדבר איסור דאורייתא, אך יש בו איסור דרבנן משום 'עובדין דחול', כלומר, שנראה כמעשה חוֹל. [ופעמים שיש בטלטול בעצים גם איסור 'מוקצה'].
[משנ"ב שיד, מא, ושעה"צ לה, בהרחבת המקורות]
האם מותר להפריד גביעי 'לֶבֶּן' בשבת?
הפרדת גביעי 'לֶבֶּן' וכיוצא בהם – יש אומרים שמותרת בשבת, ולמרות שהגביעים מופרדים בקו ישר במקום המיועד לכך, אין זה נחשב לחותך לפי מידה, שהרי אין למפריד כל ענין במידה זו, אלא ששם הוא המקום הנוח ביותר להפרידם, ולכן אין בכך איסור מלאכת 'מחתך' (ראה לעיל).
אולם, יש אומרים שחיתוך בקו ישר ובמקום מסוים נחשב בכל מקרה למלאכת מחתך, ולכן הפרדת הגביעים אסורה דאורייתא, ומהם שסוברים שיש בדבר אף איסור מלאכת 'מכה בפטיש' – הכוללת כל פעולה של השלמת יצירת כלי.
ויש אומרים שכיון שמקום ההפרדה מסומן, וההפרדה במקום זה קלה, אין בה איסור מחתך דאורייתא, אך כיון שהיא דומה למלאכת מחתך – הריהי אסורה מדרבנן.
[משנ"ב שיד, מא; ביאורים ומוספים דרשו, 27]
האם מותר לפתוח פחית שתייה בשבת?
פתיחת לשונית של פחית שתיה – יש אומרים שמותרת בשבת, ואין בה איסור 'מחתך' (ראה לעיל), על אף שהחיתוך נעשה בקו מדויק ולפי מידה קבועה; וזאת משלוש סיבות:
א. פתיחת הפחית באמצעות הלשונית היא רק משום שכך קל לפותחה, ואין הפותח מקפיד על חיתוך במידה מסוימת.
ב. איסור מחתך הוא רק כאשר יש לחותך עניָן בדבר הנחתך, ואילו בנדוננו, אין החותך מעונין בחלק בנחתך מהפחית, אלא בחור הנוצר על ידי הפרדתו ממנה.
ג. כיון שהדרך להשליך את הפחית לאשפה מיד לאחר השתייה ואין שימוש נוסף בה, הריהי טפלה למשקה שבתוכה, וחל עליה הכלל שאין איסור מחתך במאכלים ובמשקאות (ראה משנ"ב שכב, יב).
ויש אומרים שפתיחת הלשונית אסורה מדאורייתא משום מלאכת מחתך.
[ביאורים ומוספים דרשו שיד, 27]