(כו,ג) אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם.
וכתב רש"י: אם בחוקתי תלכו שתהיו עמלים בתורה.
בזוהר (פ' תרומה דף קסט:) כתב כך: "וכל בניך לימודי ה', וכי כל בנין דאינון דישראל כולהו יליף לון קב"ה אורייתא, אין, דהא בשעתא דאינון ינוקו לעאן באורייתא, שכינתא אתיא ויהיב לון חילא, ותקפא למלעי באורייתא, דאלמלא סיועא דקודשא בריך הוא לא יכלין אינון ינוקי למסבל.
[תרגום – וכי כל הבנים של ישראל מלמד אותם הקב"ה תורה, כן, כי בשעה שאלו הילדים למדים בתורה, באה השכינה ונותנת להם כח, ואומץ ללמוד בתורה, ולולא העזרה של הקב"ה לא יכלו הילדים לסבול].
בספר אור גדליהו (שיחות מרבי גדליה שור זצ"ל ראש ישיבת תורה ודעת, פ' בחוקתי עמ' פט) מביא את דברי הזוהר האלו, ומובא שם בהערת המסדר, שפעם אחת באה משלחת להתייעץ עם רבי גדליה בעניני חינוך, ואחד מהם שאל למה אין לומדים יותר זמן לימודי חול, הלא רואים כי הבנים קולטים מהר, וענה להם מהזוה"ק הנ"ל כי כוחם בלימוד התורה בא מן השמים, וממילא כוחם הוא רק בלימוד תורה, ולא לדברים אחרים.
"בחוקתי תלכו" פירש רש"י שתהיו עמלים בתורה, "ועץ השדה יתן פריו" – לאו דווקא עצי מאכל אלא כל העצים, וגם אילני סרק יתנו פירות.
ובס' תפארת תורה (להגר"ש פינקוס זצ"ל) כתב: שרומזת התורה בזה שמי שזוכה להיות עמל בתורה תבוא לו הפרנסה אפילו מאילן סרק, היינו שגם מדבר קל שאין טבעו להתפרנס ממנו תבוא לו משם הפרנסה.
וזה סדר הפסוקים "אם בחוקתי תלכו" שתהיו עמלים בתורה, אז – "ועץ השדה יתן פריו" שאפי' אילני סרק יתנו פירות.
(קב ונקי)