שבת בספינה מער"ש והפליגה בשבת מעצמה מחוץ לתחום

ג' אב תשע"ט - סימן ת"ה- סעיף ז- סעיף ח'

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



אדם ששבת במקום ללא מחיצות והכניסו אותו למקום המוקף מחיצות, האם מותר לו ללכת באותו מקום? מה הדין באופן שנפרצו דופני הספינה בשבת ואין בגובהם י' טפחים?ספינה שמחיצותיה גבוהים ה' טפחים וקרקעיתה ה' טפחים, האם נחשב למחיצה י' טפחים?ומה הדין כאשר יצא מדעתו מחוץ לתחום והחזירו אותו הגויים חזרה לתחום?שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן ת"ה סעיף ז' – סעיף ח' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

אדם שהיה בספינה כבר מער"ש, והוא קנה שביתה כשביתת אותה העיר שהספינה הייתה בה, ובשבת באה הרוח והפליגה את הספינה אתו יחד אל מחוץ לתחום, הדין הוא, שאין לו אלא ד' אמות כדין היוצא מחוץ לתחום, אבל בתוך הספינה יכול ללכת בכולה, כיוון שהיא מוקפת במחיצות, ואומר המ"ב, שאין שלשון השו"ע שכתב 'משום ששבת באוויר מחיצות', אינה מדויקת, אלא משום שהוא עכשיו מוקף במחיצות, וגם אדם שלא שבת באוויר המחיצות, אם הכניסו אותו לתוך מקום המוקף במחיצות, הוא מותר ללכת בכל אותו מקום, וכפי שמבואר בסעיף ו', שאדם שלא שבת באוויר מחיצות, והוציאו אותו גויים מהתחום שלו, והכניסו אותו לתוך מקום שמוקף במחיצות, הדין הוא, שהוא יכול ללכת בכל אותו מקום, כי כל המקום שמוקף במחיצות נחשב כלפיו כד' אמות, וא"כ צריך השו"ע לומר, 'הואיל והוא כרגע באוויר מחיצות', ואז הוא יכול ללכת בכל אותו מקום.

דופני הספינה שנפרצו בשבת, ואין בגובה שלהם י' טפחים, או אם יש מקום אחד שדופני הספינה נפרצו בו ביותר מי' אמות, פירצה כזאת מבטלת את כל היקף המחיצות, והספינה נחשבת כמו שאין לה מחיצות, ולכאורה אסור לו ללכת בכל הספינה, שהרי אסור לו ללכת יותר מד' אמות, ועם כל זה אומר השו"ע, שאם הספינה מהלכת, אע"פ שאין לה מחיצות, הוא יכול ללכת בכל הספינה, ומבאר המ"ב בשם הגמרא, שהספינה אין לה ד' אמות מוגדרים שנאמר שהוא יוצא מד' אמותיו לד' אמות אחרים, שהרי הספינה הולכת, וכל הזמן הוא מקבל אמות חדשות, ולכן מותר ללכת בכולה אע"פ שאין לה דפנות, ואם הספינה עומדת, אסור, כיוון שאין לה דפנות והוא יוצא מחוץ לתחום, ומותר ללכת רק בד' אמות בלבד.

אומר הרמ"א, ספינה שבמרכזה מחיצותיה גבוהות י', וכלפי ראש הספינה המחיצות מתמעטות ואין בהם י', ומבאר המ"ב, כמו שמצוי בספינות קטנות שהם משתפעות בראשם כלפי מעלה, אז למעלה אין בגובה המחיצות י', אבל באמצעיתם יש גובה י', הדין הוא, שמותר ללכת גם בראש הספינה, משום שהם נחשבים כחורי רה"י, שמכיוון שבאמצעית הספינה יש במחיצות גובה י', אע"פ שבראשה אין גובה י', ראש הספינה נחשבת כחורי רה"י, ומותר ללכת גם שם.

עוד אומר הרמ"א, ספינה שהמחיצות שלה גבוהות ה' טפחים, אבל קרקעית הספינה בעוביו ה' טפחים, נחשבת כמו שיש לה מחיצות י', ומבאר המ"ב, שזה לא מדין 'חוקקין להשלים', אלא מכיוון שאנחנו מצרפים את העובי של הבסיס של קרקעית הספינה עם גובה המחיצות, ויחד משלימים לי', וכמו שכתוב, תל חמשה וגידוד חמשה מצטרפים לי' טפחים, וממילא כך בספינה, מצרפים את הקרקעית עם מחיצותיה להשלים לי'.

אדם שיצא מהתחום שלו לדעת, אע"פ שהגויים החזירו אותו חזרה לתוך התחום, הוא מקבל ד' אמות בלבד, וצריך שגם היציאה וגם החזרה יהיו באונס, אבל אם יצא מדעת, אע"פ שגויים החזירו אותו חזרה לתחום באונס, הוא אסור, כיוון שהיציאה הייתה לדעת, ואם החזירו אותו הגויים לתוך העיר שלו המוקפת במחיצות, הדין הוא, שכל העיר כולה כד' אמות, אע"פ שיצא מדעת, ואפילו אם הוא עצמו חזר, מכיוון שחזר לעיר שלו המוקפת מחיצות, הוא מקבל את כל העיר חזרה, כיוון שחזר למקום ששבת בו בין השמשות, והמקום מוקף במחיצות.

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים