מהלכות 'שטרי הדיוטות'
* אסור לקרוא בשבת כיתוב שתחת ציור או תמונה, המתאר את תוכנם. אולם, כיתוב שאינו מחדש דבר, כגון שמו של רב מפורסם הכתוב מתחת לתמונתו – יש אומרים שמותר לקוראו.
* הסתכלות בציור ובתמונה ללא קריאת הכיתוב – כתבו האחרונים שהיא מותרת בשבת. ויש מגדולי האחרונים שנהגו להחמיר, שלא להסתכל בציור ובתמונה שיש תחתיהם כיתוב.
* לדעת רוב הפוסקים אסור לקרוא עיתון בשבת. והעיתונים שבזמננו, המשופעים בפרסומות ובידיעות מסחריות – יש אומרים שלכל הדעות נחשבים כמוקצה ואסור לטלטלם.
מהלכות 'אמירה לגוי' בשבת
* גוי שעשה מלאכה (דאורייתא) עבור ישראל בשבת, אסור לכל ישראל ליהנות מהמלאכה עד שיחלוף במוצאי שבת זמן המספיק לעשיית מלאכה זו.
* אסור לישראל לומר לגוי לעשות מלאכה בחפציו של ישראל בשבת, אף כאשר אומר לו במפורש שיעשה זאת לצורך עצמו, ואין הישראל נהנה כלל מעשיית המלאכה.
* אמירה לגוי בשבת אסורה אף בדרך רמז, הן רמז הבא בצורה של ציווי, והן רמז הבא בצורה של סיפור. וקריאה לגוי לעשות מלאכה, למרות שאינו אומר לו שנדרשת עשיית מלאכה – נחשבת כרמז.
איסור 'מוקצה'
* איסור 'מוקצה' הוא גזירת חכמינו ז"ל, והראשונים כתבו טעמים שונים לאיסור זה: אם כדי שהשבת לא תהיה כימות החול, ואם כדי למנוע מכשול במלאכת 'הוצאה'.
* מותר לטלטל 'מוקצה' בטלטול 'מן הצד', דהיינו באמצעות חפץ המותר בטלטול; ובתנאי שהטלטול נעשה לצורך דבר המותר, אבל אם הטלטול נעשה לצורך המוקצה עצמו – אסור.
מוקצה 'מחמת חסרון כיס'
* חפץ שבעליו נזהר ומקפיד שלא להשתמש בו לשום שימוש שהוא מלבד שימושו הייעודי, ומשום כך אינו מזיזו ממקומו אלא לצורך שימושו הייעודי – הריהו 'מוקצה מחמת חסרון כיס'.
* דף נייר רגיל בזמננו – יש אומרים שנחשב למוקצה 'מחמת חסרון כיס', מפני שאדם בר דעת אינו מאבד נייר שיוכל לכתוב עליו, וכן מקפיד שלא להשתמש בו לדברים אחרים; ויש חולקים.
טלטול כלי 'שמלאכתו לאיסור'
* 'כלי שמלאכתו לאיסור', דהיינו שמיועד בעיקר לשימוש האסור בשבת – מותר לטלטלו בשבת רק לצורך שימוש בגופו לדבר המותר בשבת, או לצורך שימוש במקום שבו מונח הכלי.
* מי שנטל לידו 'כלי שמלאכתו לאיסור' לצורך שימוש בגופו או במקומו (ראה לעיל) – רשאי להמשיך ולטלטל את החפץ עד למקומו המיועד, וכיוצא בזה.
טלטול כלי 'שמלאכתו להיתר'
* 'כלי שמלאכתו להיתר', מותר לטלטלו בשבת לצורך שימוש כלשהו בגוף הכלי או במקומו, או במטרה שלא יגנב או ינזק; אך אסור לטלטלו שלא לצורך כלל.
* מאכלים ומשקאות מותרים בטלטול בשבת אף שלא לצורך כלל. וכלי אכילה – נחלקו הפוסקים אם דינם כמאכלים. ונחלקו פוסקי זמננו אם בגדים ותכשיטים נחשבים כמאכלים, או ככלי אכילה.
* נחלקו הפוסקים אם תפילין נחשבות כ'כלי שמלאכתו לאיסור'. ובשעת הדחק ניתן להקל, ולכן אם נפלו תפילין על הקרקע, יש להרימן. ויש שהורה להחליט שהוא חפץ לשבת במקום שבו הן מונחות.