כתובה

נוסח ודיני כתובה דאירכסא  (ספר נחלת שבעה שטרות סימן יג)
מה דהות (א) קדמנא ברביעי בשבת בכך וכך לחדש פלוני שנת פלוני לבריאת עולם למנין שאנו מנין כאן בעיר פלונית, איך רבי פלוני בר פלוני אתא לקדמנא ואמר לנא הדא מרת פלונית בת פלוני כד הוית בתולתא (ב) (או מתרכתא או חלוצתא) אנסיבת (ג) לי לאנתו מן קדמת דנא (במתא פלונית נראה לי (ד)) כהלכות בנת ישראל דמתנסבין לגובריהון בחופה וקידושין ובכתובה, וכדו אירכס (ה) לה שטר כתובתא דהוה כתב לה מנאי מיומא דאתנסבית לי. ואמרו רבנן דאסור לבר ישראל לשהויי עם אנתתיה בלא כתובה אפילו שעתא חדא. וכען בעינא למיכתב לה כתובתא אחריתי בחריקא (ו) דכתובתא קמייתא נדוניא ותוספתא דילה. ובכן אנחנו סהדי דחתימו לתחות קנינא מיניה השתא כי סהדי קמאי (ז) דחתימו תחות כתובתא קמייתא דאירכסא ליתנייהו, וזמן כתובתא קמייתא לא ידענא, וכתבנו לה כתובתא דא חלופי כתובתא קמייתא מיומא דנן. ובלישנא דאמר לנא דהוית כתיבא כתובתא קמייתא דאירכסא, איך רבי פלוני בר פלוני אמר לה להדא אנתתיה מרת פלונית בת פלוני כד הוית בתולתא (או ארמלתא) מן קדמת דנא, הוי לי לאנתו כדת משה וישראל, ואנא אפלח ואוקיר ואיזון ואפרנס יתיכי (ליכי) כהלכות גוברין יהודאין דפלחין ומוקרין וזנין ומפרנסין לנשיהון בקושטא. ויהיבנא ליכי מהר בתוליכי (כסף ארמלותיכי) כסף זוזי מאתן דחזי ליכי מדאוריתא (זוזי מאה דחזי ליכי מדרבנן), ומזוניכי וכסותיכי וסיפוקיכי ומיעל לותיכי כאורח כל ארעא. וצביאת מרת פלונית בת פלוני דא דהוית בתולתא (או ארמלתא) מן קדמת דנא והוית ליה לאנתו. ודין נדוניא דהנעלת ליה מבי אבוה (מבי נשי) בין בכסף בין בדהב (בפולין בזהב) בין בתכשיטין במאני דלבושא (ובשימושא דירה) ובשימושא דערסא [הכל קבל עליו פלוני בר פלוני דנן ב]חמשין ליטרין (ובאלמנה חמשא ועשרין), וצבי רבי פלוני דנן והוסיף לה מן דיליה חמשין לטרין (ובאלמנה חמשא ועשרין), סך הכל מאה לטרין דכסף (ובאלמנה חמשין) (ובפולין מאה זקוקים כסף צרוף, וצבי רבי פלוני דנן והוסיף לה מן דיליה עוד מאה זקוקים כסף צרוף אחרים כנגדן, סך הכל מאתים זקוקים כסף צרוף). וכך אמר רבי פלוני דנן, אחריות שטר כתובתא דא (בפולין נדוניא דן ותוספתא דא) ותוספתא דא קבלית עלי ועל ירתי בתראי להתפרע מכל שפר ארג נכסין וקנינין דאית לי תחות כל שמיא, דקנאי ודעתיד אנא למקני, נכסין דאית להון אחריות ודלית להון אחריות, כלהון יהון אחראין וערבאין לפרוע מנהון שטר כתובתא דא (נדוניא דן ותוספתא דא) ותוספתא דין, [מנאי] ואפילו מן גלימא דעל כתפאי, בחיים ובמות, מן יומא דנן ולעלם. ואחריות שטר כתובתא דא ותוספתא דין (נדוניא דן ותוספתא דא) קיבל עליו רבי פלוני דנן כחומר כל שטרי כתובות ותוספתות דנהגין בבנת ישראל העשויין כתיקון חז"ל, דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי. וקנינא מן רבי פלוני בר פלוני דנן למרת פלונית בת פלוני דא דהוית בתולתא (או ארמלתא) כד אתנסבית ליה בקדמיתא ככל מה דכתיב ומפורש לעיל במנא דכשר למקניא ביה הכל שריר וקים:
וחותמין שני עדים (ח).