יחס בן תינוקות שנשבו לעושה מעשה עמך

שלום לכבוד הרב
מקובל בפוסקי זמננו להתייחס לאחינו החילונים "כתינוקות שנישבו" ולראות את מעשיהם כאנוסים. לכאורה זה אמור להיות לגבי דיני מעלים ולא מורידים וכדו', ואולם לגבי המצוות שעליהם נאמר שהם שייכים רק ב"עושה מעשה עמיך" ו"אחיך במצוות" לכאורה גם אם נגדיר חילוני כאנוס הוא עדין לא עושה מעשה עמיך שזאת נראת הגדרה חיובית של עשיית מצוות. [נפק"מ להלכות לאיסור לה"ר, ריבית, הונאה, וקללה, ומצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך]. אשמח לדעת מה דעת כבוד הרב, וכן אם יש מקורות שכותבים להדיא חילוק זה