איך מכשירים סיר יצוק מברזל שנמשח בשמן לא כשר בחום גבוה מאוד?

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה

מן הבירור שניסינו לעשות לא הצלחנו למצוא כי הסירים הללו שבדרך-כלל הם מצופים אמאייל עוברים בתהליך הייצור גם תהליך של משיחה ו/או עיבוד בשמן, למרות שהוראות השימוש ללקוחות לסירים וכלים אחרים כגון אלו כוללות גם טיפול במריחת שמן, קודם השימוש הראשון, לשם חיזוק הסיר, או לאחר נפילה וכדומה.

עם כל זאת, אם ידוע לך – כפי שמופיע במאמר שצירפת – כי אכן הם עוברים תהליך שכזה, הרי כאשר השמן מקורו מן החי ואינו כשר, הרי זה תלוי בשאלה היסודית אם בליעת משקה של איסור ע"י האור דינה כבליעה ע"י האור שצריכה ליבון חמור, וכדעת הרמ"ע (שו"ת רמ"ע מפאנו סי' צו) שהובאה בדברי הש"ך (יו"ד, סי' קכא סק"ח), או שגם היא די לה בהגעלה או בליבון קל, כדין בליעה באמצעות משקה, וכמש"נ מדברי הפמ"ג (או"ח, סי' תנא, במשב"ז סקט"ז) שהובאו בדברי הגרעק"א (בגליון השו"ע ע"ד הש"ך ביו"ד שם) שתמה עליו. ולמעשה, העלו החזו"א (חאו"ח, סי' קיט סקי"ט, וחיו"ד סי' מד סק"ד) והגרצ"פ פראנק (ח"ג, יו"ד, סי' קי) שכלים חדשים שנמשחים בשומן מן החי צריכים הגעלה, אבל אינם צריכים ליבון חמור.

אלא שגם לעניין זה דעת הרבה מן הפוסקים והמשיבים בדורות האחרונים שיש להקל בכלים שכאלו, מאחר שהשומן שבו משתמשים הוא פסול מאכילת אדם, ויתכן מאד שהוא גם נפסל מאכילת כלב.

ובפרט אם מדובר במריחה בשמן, שלאחריה מחממים את הכלי בחום גבוה, כפי שנראה גם לדברי כותב המאמר שצירפת, וכדרך שממליצים ללקוחות לעשות בסוגים מסויימים של כלים שכאלו, שגם אם יש לחוש לבליעת שמן של איסור הרי יש להתייחס לתהליך החימום שלאחר מכן כהכשר של ליבון קל עכ"פ.

ועוד, שידוע כי כיום כבר התמעט מאד השימוש בשמנים ושומנים מן החי, והשמנים בהם משתמשים לצרכים אלו הם בד"כ שמנים מן הצומח, או שמנים המעובדים על בסיס נפט וכדו'.

ומאחר שכל המידע אודות השימוש בשמן בתהליך ייצור של סירי הברזל היצוק אינו ברור דיו, נראה שיש די מקום להקל בזה מכח כל הסברות דלעיל, ולהשתמש בהם ללא כל הכשר.

ומ"מ המחמיר מספק להכשירם תבוא עליו ברכה, אלא שדי לעניין זה להניחם בבית לפני השימוש הראשון בהם על הלהבה הגדולה בכיריים של הגז למשך זמן מה, עד שיתחממו ויתלהטו בכל פינה לפחות עד לחום שתהיה היד סולדת בו משני עבריו, אשר מעיקר הדין ניתן לסמוך על כך שדינו כליבון קל שמועיל כמו הגעלה, וכמו שנזכר בדברי הט"ז (או"ח, סי' תנא סק"ח) והמג"א (שם, סקכ"ד), והו"ד בגליון הגרעק"א (שם ס"ד, ע"ד הבאה"ג באות ל), וכ"ה להלכה בשו"ע הרב בכמה מקומות (שם, ס"י, סט"ז, סי"ט, סל"ח במוסגר וס"ע).

בברכה מרובה

רבני המכון המדעי טכנולוגי להלכה

(מתוך בטאון אספקלריה הוצאת המכון המדעי טכנולוגי להלכה)