'זימון' עם אנשים מסוגים שונים
* נהגו לצרף ל'זימון' כל אדם, ואף 'עם הארץ', שאינו יודע מאומה בתורה; וזאת כדי שלא להרחיק את פשוטי העם, ובכך לגרום להם שיפרשו מדרך התורה לגמרי.
* העובר עבירה המפורסמת בישראל לאיסור, כגון אכילת בשר טרף, בפומבי ובזדון, אפילו פעם אחת – אין לצרפו לזימון. ויתכן שמותר לצרפו לזימון של עשרה על מנת לזַמן בַּשֵּׁם.
* מלצר ששימש שני אנשים בסעודתם, ואכל אף הוא, אך לא ישב עמהם יחד, אלא אכל בעמידה ויצא אל המטבח ונכנס מספר פעמים – נחלקו הפוסקים אם מצטרף לסועדים ל'זימון'.
* אדם שלא אכל ונמצא במקום שאחרים 'מזַמנים' – כשעונים "ברוך שאכלנו…", יענה עמהם: "ברוך ומבורך שמו תמיד לעולם ועד".
נשים ב'זימון'
* שלוש נשים ויותר האוכלות יחד ללא אנשים – פטורות מ'זימון', אך רשאיות לזַמן. ויש אומרים שהן חייבות בזימון. והמנהג שאינן מזַמנות בפני עצמן אפילו בתורת רשות.
* אשה האוכלת יחד עם שלושה אנשים ויותר – חייבת ב'זימון', אך אסור לאשה לזַמן עבור האנשים, אלא אחד האנשים יזַמן עבור האנשים והנשים יחד.
* עשרה אנשים האוכלים יחד, 'מזַמנים' בַּשֵּׁם, ואומרים: "נברך אלקינו", "ברוך אלקינו"; ונחלקו הפוסקים אם צריך לומר ברכת זימון זו בעמידה.
צירוף ילדים ונערים ל'זימון'
* לדעת השולחן ערוך, שנים האוכלים יחד, יכולים לצרף ל'זימון' קטן בן תשע או עשר ומעלה, המבין שמברכים לה', וקטן ששכלו חריף – אף מבן שש ומעלה.
* לדעת הרמ"א, אין לצרף קטן ל'זימון'. ולדעת הסוברים שמצות הזימון היא מדאורייתא, אין לצרפו לזימון עד שיוודאו כי הוא נחשב לגדול מדאורייתא.
* במצוות רבות התלויות באמירה, חובה לכתחילה על האומר להשמיע לאוזניו את הנאמר. ואדם שאינו שומע, לכתחילה לא יוציא אחרים ידי חובתם באמירות אלו מדין 'שומע כעונה'.
'זימון' באמצע הסעודה
* חיוב 'זימון' חל על שלושה אנשים האוכלים יחד מיד כשהחלו לאכול יחד, ואף שלא סיימו יחד; ולפיכך, אין אחד מהם רשאי לסיים את סעודתו ולברך ללא זימון.
* שלושה שהחלו לאכול יחד, ושניים מהם סיימו את סעודתם וחפצים 'לזַמן' ולברך ברכת המזון – חייב השלישי להפסיק את סעודתו ולענות לברכת הזימון.
* שלושה שהחלו לאכול יחד, ואחד מהם סיים את סעודתו וחפץ 'לזַמן' ולברך ברכת המזון – אין השניים האחרים חייבים להפסיק את סעודתם ולענות לברכת הזימון.
השתיָּה בסעודת פת
* לדעת רבי אליעזר ממיץ, בעל ה'יראים', מי שאכל ותאב לשתות, מתחייב בברכת המזון מדאורייתא רק לאחר השתייה. ורוב הפוסקים חולקים על כך, ועיקר ההלכה כדעתם.
* לכתחילה יש לחשוש לדעת ה'יראים' הנ"ל, ולכן ראוי לשתות תמיד לפני ברכת המזון, כדי לקיים את מצות ברכת המזון מדאורייתא אף לדעתו.