יום רביעי כ"ט בחשוון תש"פ
מה ההבדל בין תערובת נוזלית ליבשה לגבי ביטול איסור ברוב?
כפי שלמדנו, חכמינו ז"ל החמירו באיסור חמץ בפסח, שכאשר הוא מתערב בדבר היתר, התערובת נאסרת באכילה אף כאשר מדובר ב'משהו' חמץ, שאינו נותן טעם בתערובת.
אולם, מאכל שהתערב בו חמץ לפני הפסח, (אפילו בערב פסח לאחר חצות), ו'התבטל' בתערובת כדין ביטול בשאר איסורים – דהיינו: בתערובת נוזלית האיסור בטֵל כאשר יש בכמוּת ההיתר פי שישים ממנו, ואילו בתערובת יבשה דַי ברוב היתר כנגד האיסור – יש אומרים שהתערובת מותרת באכילה בפסח. וראה להלן דעות נוספות בנוגע להלכה זו.
ולדעה זו, מותר אף לבשל או לאפות את התערובת בפסח. אולם, אסור להוסיף על כמוּת ההיתר לפני הפסח ולבטל בתוכו את החמץ על מנת לאכול את התערובת בפסח.
[שו"ע תמז, ד, משנ"ב כח ו־לא, וביה"ל ד"ה ונתבטל, וד"ה שהוא; ביאורים ומוספים דרשו, 56]
חמץ ש'התבטל' בתערובת לפני הפסח – האם התערובת מותרת באכילה בפסח?
בהמשך לאמוּר: יש אומרים שחמץ ש'התבטל' בתערובת 'חוזר ונֵעוֹר' בפסח, ואוסר את התערובת כדין חמץ שהתערב בתערובת בפסח. ובמקרים מסוימים אף אסור להשהות את התערובת ברשותו, אלא חובה לבערהּ. אולם, אם החמץ הוא 'נותן טעם לפגם' (ראה במקורות), לכל הדעות הוא בטֵל ואינו חוזר ונעור.
ולדעת הרמ"א, יש להבדיל בין סוגי התערובות, דהיינו: תערובת נוזלית, כגון יין שעֵרבו בו שֵׁכָר חמץ – מותרת בפסח, כיון שהנוזל שהתבטל בתערובת אינו עומד בעינו, אלא נבלל בתערובת ונספג בה; והוא הדין לתערובת של מאכל יבש עם חמץ נוזלי שנספג בו. אולם, תערובת שמעורב בה חמץ יבש, כגון פירורי לחם שהתערבו בפירורי מצה – אסורה בפסח, היות והחמץ עומד בעינו.
[שו"ע תמז, ד, משנ"ב לב-לג, שעה"צ כח, וביה"ל ד"ה ונתבטל, וד"ה בלח; ביאורים ומוספים דרשו, 52 ו־55; וראה שו"ע תמב, ד, וראה עוד שם יו"ד קג]
קמח כשר לפסח שהתערב בו קמח חמץ – האם ניתן להשתמש בו לאפיית מצות?
כאמוּר, לדעת הרמ"א, תערובת שהתבטל בתוכה חמץ יבש לפני הפסח, אסורה בפסח. אולם, אם יש בכמוּת ההיתר פי שישים מכמוּת האיסור, רשאי לכתחילה לבשל את התערובת לפני הפסח על מנת להופכה לתערובת נוזלית – במידה ואכן הבישול הופך אותה לנוזלית – כדי שתהיה מותרת באכילה בפסח כדין תערובת נוזלית, וכאמור לעיל.
ויש אומרים, שאף חמץ יבש, לדעת הרמ"א, אינו חוזר ונֵעור אלא כשמבשל או אופה את התערובת בפסח, שאז החמץ 'מתעורר' ושוב ונותן טעם בתערובת בפסח; אבל אכילת התערובת ללא בישול מותרת.
וקמח כשר לפסח שהתערב בו קמח חמץ – יש אומרים שמאחר והתערובת נבללת היטב, דינה כתערובת נוזלית; ויש חולקים, ורצוי להחמיר.
[משנ"ב תמז, לב-לג; ביאורים ומוספים דרשו, 50-51]