מה הטעם שבלי פסח לא מקדשים על היין בבית הכנסת? • מדוע אדם ששכח לומר בתפילת יו"ט 'אתה בחרתנו' וכן שכח 'יעלה ויבוא' לא יצא יד"ח, והרי יכול לצאת יד"ח כשאומר 'והשיאנו'? • ומדוע לשיטת הרמ"א לא אומרים הלל בבית הכנסת בליל פסח? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תפ"ז סעיף ב' עד סוף הסימן במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אומר השו"ע, גם במקומות שנוהגים שהש"ץ מקדש בבית הכנסת בלילות שבת כדי להוציא יד"ח קידוש את מי שאין לו יין, אבל בליל פסח הש"ץ אינו מקדש בבית הכנסת, ומבאר המ"ב שהטעם הוא, משום שבליל פסח אין עני בישראל שאין לו יין, ולכן גם אם קרה מקרה שאין יין בכל העיר אלא רק בבית הכנסת, בכ"ז אין קידוש בליל פסח.
אדם ששכח לומר בתפילת יו"ט 'אתה בחרתנו', וממילא לא הזכיר את הזכרת היום, בכ"ז יצא יד"ח והטעם מבאר המ"ב, כיוון שאמר 'יעלה ויבוא', ושם נזכר עניינו של חג, ובאופן שלא אמר 'אתה בחרתנו', וגם לא אמר 'יעלה ויבוא' אלא אמר 'והשיאנו', לא יצא יד"ח, ואע"פ שכשאומר והשיאנו, מזכיר 'מועדי קדשך', זה לא מספיק, אלא צריך להזכיר בפרטות 'את יום חג פלוני הזה'.
עוד אומר המ"ב, כאשר שכח 'אתה בחרתנו', והזכיר ביעלה ויבוא 'את יום חג פלוני הזה', יצא יד"ח רק כאשר חתם כדין, אבל אם לא חתם כדין, החתימה מעכבת, וצריך לחזור ולהתפלל, ואם נזכר לאחר שהתחיל 'רצה', חוזר ל'אתה בחרתנו', ואם עקר רגליו, חוזר לראש התפילה, כיוון שהחתימה מעכבת.
אומר הרמ"א, אפילו היה שבת, ומבאר המ"ב, שגם אדם ששכח בשבת לומר 'אתה בחרתנו', וא"כ לא הזכיר את השבת, אם אמר 'יעלה ויבוא' והזכיר את השבת, יצא יד"ח, ואומר המ"ב, משמע מזה, שאם לא הזכיר את השבת גם ביעלה ויבוא, לא יצא, ויש לעיין, שהרי מזכיר את השבת כשאומר 'והשיאנו' בכך שאומר 'והנחילנו שבת ומועדי קדשך'? ואומר המ"ב, אולי שם זה לא טוב, כיוון שזה סמוך לחתימה, והרי צריך שיפתח בשל שבת.
אומר הרמ"א, אפילו אם אמר 'אתה בחרתנו' והזכיר בו שבת, בכ"ז צריך לחזור ולהזכיר את שבת ביעלה ויבוא, ואם לא הזכיר שבת ביעלה ויבוא, בדיעבד א"צ לחזור ולהתפלל, ומביא המ"ב, שנחלקו, האם מזכיר של שבת ביעלה ויבוא, ולכן בדיעבד א"צ לחזור ולהתפלל.
אומר המ"ב, הרבה אחרונים הסכימו, שאפילו לכתחילה אין להזכיר שבת ביעלה ויבוא, וכן המנהג, ומביא בשם הלבוש שכתב טעם לזה, כיוון שעיקר יעלה ויבוא מתייצב על הזכירה ועל הפקידה בזה שאומרים 'זכרוננו ופקדוננו', וכן 'זכרנו בו לטובה ופקדנו בו לברכה', וזיכרון שייך רק ביו"ט ובר"ח שהרי כתוב 'וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם' וגו' ונזכרתם.
אומר השו"ע, בליל ראשון של פסח גומרים את ההלל בבית הכנסת בציבור בברכה תחילה וסוף, ואומר הרמ"א, שאין אנו נוהגים כן, כי אין אומרים בלילה הלל בבית הכנסת כלל, ומביא המ"ב שמנהג הספרדים לומר.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א