הַשֶּׁקֶר, הוּא חֳלִי רָע נִתְפַּשֵּׁט מְאֹד מְאֹד בִּבְנֵי הָאָדָם. וְאוּלָם מַדְרֵגוֹת מַדְרֵגוֹת יֵשׁ בּוֹ. יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁאֻמָּנוּתָם מַמָּשׁ הִיא הַשַּׁקְּרָנוּת, הֵם הַהוֹלְכִים וּבוֹדִים מִלִּבָּם כְּזָבִים גְּמוּרִים לְמַעַן הַרְבּוֹת שִֹיחָה בֵּין הַבְּרִיּוֹת, אוֹ לְהֵחָשֵׁב מִן הַחֲכָמִים וְיוֹדְעֵי דְבָרִים הַרְבֵּה, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: תּוֹעֲבַת ה' שִֹפְתֵי שָׁקֶר; וּכְבָר גָּזְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל: אַרְבַּע כִּתּוֹת אֵינָן מְקַבְּלוֹת פְּנֵי הַשְּׁכִינָה, וְאֶחָד מֵהֶם כַּת שַׁקְּרָנִים. וְיֵשׁ אֲחֵרִים, קְרוֹבִים לָהֶם בְּמַדְרֵגָה, שֶׁאֵין אֻמָּנוּתָם בְּכָךְ, אֲבָל בְּבוֹאָם לְסַפֵּר דְּבַר מָה, יְעָרְבוּ בָּהֶם מִן הַשְּׁקָרִים כְּמוֹ שֶׁיַּעֲלֶה עַל רוּחָם, וְיִתְרַגְּלוּ בָּזֶה עַד שֶׁשָּׁב לָהֶם כְּמוֹ טֶבַע. הוּא מַה שֶּׁהַנָּבִיא מִצְטַעֵר וְאוֹמֵר: לִמְּדוּ לְשׁוֹנָם דַּבֶּר שֶׁקֶר הַעֲוֵה נִלְאוּ.
וְיֵשׁ עוֹד אֲחֵרִים שֶׁחָלְיָם קַל מֵחֳלִי הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁאֵינָם קְבוּעִים כָּל כָּךְ בַּשֶּׁקֶר, אֶלָּא שֶׁלֹּא יָחוּשׁוּ לְהִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ, וְאִם יִזְדַּמֵּן לָהֶם יֹאמְרוּהוּ, וּפְעָמִים רַבּוֹת יֹאמְרוּהוּ דֶרֶךְ שְֹחוֹק אוֹ כַּיּוֹצֵא בָּזֶה בְּלֹא כַּוָּנָה רָעָה. וְאָמְנָם הֶחָכָם הוֹדִיעָנוּ שֶׁכָּל זֶה הוּא הֵפֶךְ רְצוֹן הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא וּמִדַּת חֲסִידָיו, הוּא מַה שֶּׁכָּתוּב: דְּבַר שֶׁקֶר יִשְֹנָא צַדִּיק. וְהוּא מַה שֶּׁבָּאָה עָלָיו הָאַזְהָרָה: מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק; וְתִרְאֶה, שֶׁלֹּא אָמַר: מִשֶּׁקֶר 'תִּשָּׁמֵר', אֶלָּא: 'תִּרְחָק', לְהָעִיר אוֹתָנוּ עַל הַהֶרְחֵק הַגָּדוֹל וְהַבְּרִיחָה הָרַבָּה שֶׁצָּרִיךְ לִבְרֹחַ מִזֶּה.
[מסילת ישרים פרק יא]