לפני קרוב לארבעים שנה הייתי עד להבעת מורת רוח של דודי מורי ומאורי מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל אודות פרסום על פעולה ברוכה של נציג ציבור ברשות מקומית מסוימת, כאשר התואר שניתן לו היה 'סגן ראש העיר'.
מרן, באנינות דעתו, ראה בהגדרה זו פחיתות בכבוד התורה והביע את כאבו באומרו: היהודי היקר הזה הוא סגן של ראש 'העיריה' ולא סגן ראש 'העיר'. ראשי העיר הם גדולי ישראל ומאוריו!
כלומר, יש להבדיל באופן ברור בין ראשי העיר, שהם גדולי התורה והיראה, צדיקים ואנשי מעלה, שהם משמשים כתר ועטרה לעיר, ואליהם צריכות להיות נשואות העיניים, ולמוצא פיהם המכוון את בני העיר בדרך אשר ילכון והמעשה אשר יעשון.
לעומת זאת ישנה מערכת עירונית – מוניציפאלית המופקדת על מגוון תחומים, אשר הצד השווה שבהם, שהם מסייעים לרווחת התושבים בחיי היום יום. ועל כך יש להכיר טובה לעושים במלאכה בנאמנות. אולם פקידות ניהולית עירונית, ככל שתהיה מורכבת, הרי היא שייכת לניהול העיריה ולא לניהול העיר. לצורך הפעלה תקינה של מערכת מסועפת בסדר גודל כלל-עירוני דרושה היררכיה מסודרת: ראש עיריה, סגני ראש עיריה, מנהלי אגפים ממוני מחלקות ועוד.
מצאנו לנכון להעלות את הדברים בימים אלה, כאשר אנחנו נחשפים לריבוי פרסומים על התפקידים הנ"ל, ולפנות בקריאה לנוגעים בדבר: אנא הקפידו להתבטא על פי השקפת התורה, למען חינוך צאצאינו וטוהר מחשבתם, ולחידוד קו הגבול בין כבוד שם תפארתם של ראשי עם סגולה לבין תמיכה או הוקרה לראשי העיריה הי"ו.
(פורסם ב'המודיע מדורים')