זווית הלכתית ב'דף היומי'
מאת הרה"ג מרדכי הלוי שוורצבורד שליט"א מורה הוראה – מודיעין עילית
שימוש המלווה במשכון
מבואר במשנה בדף פ: שמותר להשכיר משכנו של עני ולנכות את רווח השכירות מסך ההלוואה, מפני שהוא כמשיב אבדה, שבכך מקל על הלווה העני לפרוע את חובו.
הנה בשימוש המלווה במשכון במשך זמן ההלוואה ישנו איסור ריבית כיון שבנוסף לכסף ההלוואה שהלווה פורע, מקבל תוספת – שימוש בחפץ בזמן ההלוואה, לכן צריך לשלם דמי שימוש במחיר מלא.
ישנו היתר להשתמש במשכון כאשר מנכה את שכר השימוש מסך ההלוואה, כלומר שאם הלווה 20,000 ₪ ומשכן לו הלווה מחסן, יכול לקצוב דמי שימוש מזעריים באופן שכל חודש ירד למשל 100 ₪ מסכום ההלוואה, אבל אם משלם בנפרד אז חייב לשלם מחיר מלא, שהרי שנינו שהמלווה את חברו לא ישכור הימנו בפחות, רק כאשר מקזז מדמי ההלוואה מותר אף בסכום קטן, ובתנאי שמשכן את המשכון בקנין הראוי וקצב מראש סכום קבוע,
והנה יש בזה שתי סוגי משכון, יש אופן שמלווה עבור שימוש במחסן לעשר שנים וזה יהיה תשלום ההלוואה באופן שבתום העשר שנים לא ישאר חוב (ונקרא בלשון הגמרא משכנתא דסורא – שהיה נהוג כך במקום ששמו סורא), וזה מותר לכל הדעות אף שהמחיר האמתי הוא הרבה יותר מסך ההלוואה, אבל משכון לזמן באופן שנשאר חוב בכסף, ומקזז כל חודש סכום קטן כדמי שימוש בזה לדעת מרן המחבר בשו"ע (סי' קע"ב) אסור, ולדעת הרמ"א מותר. (ויש מחמירים שצריך שבמשך זמן השימוש במשכון לא יכול הלווה לפרוע את החוב ולהוציא את המשכון, וכך נחשב קנוי לו לזמן זה).
עתה נבאר דוגמאות מעשיות:
למשכן יחידת דיור במחיר מוזל
מי שהלווה לחברו 20,000₪ ואח"כ רוצה לדור ביחידת דיור שלו או להשתמש במחסן במחיר נמוך, לנוהגים כהרמ"א יש היתר ע"י שיקח את הנכס במשכון בקנין המועיל ויקצוב סכום חודשי שינכה אותו מסך ההלוואה, אבל לנוהגים כמחבר אין היתר בזה רק אם ישתמש לאורך זמן באופן שע"י השימוש יפרע כל החוב, כגון שהלווה 10,000₪ ל- 20 שנה וסיכם אתו שכל שנה ירד עבור השימוש במחסן 500 ₪ בלבד, באופן שלאחר 20 שנה לא נשאר חוב.
משכון רכב ושעון
איש עסקים שנזקק להלוואה לטווח קצר בסך 50,000 ₪, וממשכן את רכבו היוקרתי עד הפרעון, והמלווה מבקש רשות להשתמש ברכב במשך ימי ההלוואה, לדעת הרמ"א יעשה קנין משכון ויקצוב סכום סמלי שיקוזז מהחוב ויסכם על כך מראש, אבל לא שישלם בנפרד, אך לדעת המחבר אין היתר להשתמש ברכב אלא בתשלום מלא,
כמו"כ תשלומי ביטוחים לרכב כשהרכב מושבת אינו חייב, כמו ביטוח חובה וביטוח מקיף וכדו' על המלווה לשלם [לכל הדעות], שאם הלווה ישלם עבור המלווה נחשב ריבית.
וכן הדין אם משכן שעון יוקרתי לדעת הרמ"א יוכל המלווה להשתמש בניכוי סכום זעום מההלוואה, ולדעת המחבר אין להשתמש בו אלא במחיר מלא,
משכון במשחקי ילדים
דבר זה נוגע גם לילדים אם אחד מלווה לחברו כמה שקלים ולוקח עבור זה צעצוע שלו כמשכון, אסור לו להשתמש בו במשך תקופת ההלוואה, רק באופנים הנ"ל.
גמ"ח שנותן כלי משכון
אך זאת יש לדעת שאם הלווה היה מרשה למלווה להשתמש בחפץ גם בלי ההלוואה, כגון גמ"ח מכשירים חשמליים שנותן מכשיר כמשכון להלוואה ויחד עם זה גם מרשה למלווה להשתמש בוודאי מותר שהרי אין זה בגלל ההלוואה שהרי דרכו להשאיל גם בלי הלוואות.
פקדון לגמ"ח במזומן בלבד
גמ"ח למכשירים רפואיים ו/חשמליים שדורש פקדון במזומן בלבד או שמקבל צ'יק שמופקדים בחשבון הבנק עבור הגמ"ח שבתום תקופת השימוש מחזיר כסף מקופת הגמ"ח, יש בזה איסור ריבית כיון שהגמ"ח משתמש בדמי הפקדון ממילא הם מוגדרים כהלוואה, באופן שהשואל מהגמ"ח מלווה לגמ"ח מכספו וזמן הפירעון הוא בתום השימוש, ותקופת השימוש היא ריבית בכר ההלוואה,
לכן בארגון 'יד שרה' שנוטלים פקדון במזומן בסך 75% מהחפץ עשו תקנה ע"פ הפוסקים שהשואל קונה כנגד מעותיו חלק בחפץ כ- 75% ונעשה שותף עם 'יד שרה' ובתום השימוש, הארגון קונה את החפץ בחזרה, ויש בזה כמה פרטי דינים שאין כאן מקום להאריך, וניתן לבקש העתק מהתקנון בסניפי 'יד שרה'.