להוציא אחרים בלשון שאינם מבינים
כתב הביה"ל (סי' קפ"ה ס"ג ד"ה יש) דהקשה המג"א מדוע כתב השו"ע את הדין שבעה"ב המברך לבניו ואשתו צריך לברך בקול רם כדי שיצאו בברכתו, בשם 'יש מי שאומר', והרי הוא דין פשוט שצריך שישמעו את הברכה שבה הם יוצאים? וכתב הביה"ל שהתירוץ הוא כדברי הברכ"י ונהר שלום, שדעה זו ס"ל שיכול להוציאם אפילו אם אינם מבינים הלשון, והמחבר ס"ל להחמיר בכך מעיקר הדין, ולכן כתב רק בשם 'יש מי שאומר' ועכ"פ העתיקו משום דעל כל פנים זה עדיף משלא יברכו כלל. וצ"ע שהרי השעה"צ לקמן (סי' קצג ס"ק ג) כתב דבשמיעה בעינן דוקא שיבינו את הלשון שבה מברכים.
יודעים את התשובה?
הפותרים נכונה יכנסו להגרלה על סט משנ"ב ו -2 כרכים בודדים
תשובות לחידודי שמעתתא עלון כסלו
לגבי השאלה שנשאלה בעלון הקודם במה שכתב המשנ"ב בהקדמה לסי' קע"ח שלכתחילה אין לעקור ממקומו לכו"ע בכל גווני. וצ"ע דלהלן ס"ק ל"ד כתב ומשמע שכך דעתו שבתוספות ורא"ש משמע דאין להחמיר בזה רק כשיוצא על מנת להפליג.
ענו רבים ומהם הרב מרדכי מערבי, שבהקדמה כתב המשנ"ב הדין לכתחילה דאף דההלכה כרב חסדא שלא נתבטלה קביעותו מ"מ אין לעקור כתחילה, אכן בס"ק ל"ד, איירי בעיקר הדין שאין צריך להחמיר ולברך רק אם יוצא על מנת להפליג.
ויש שתירצו ומהם הרב אברהם הורביץ, שבהקדמה מדובר כשרוצה לצאת ולגמור לאכול במקום אחר וזה אסור לכתחלה שמא ישכח מלברך, אבל בס"ק ל"ד מדובר שרוצה לאחר זמן מועט לחזור למקום אכילתו ובזה לא חששו שישכח.
בהגרלה שנערכה בין העונים זכה בסט משנ"ב מהדו' דרשו:
הרב יוסף קליין מירושלים.
בכרך משנ"ב מהדו' דרשו זכו:
הרב לוי ליבס מארה"ב, והרב אברהם הורביץ מביתר עילית.