בשנת תשס"ו, עם תחילתם של ימי השובבי"ם, פורסם מכתב חיזוק מיוחד, קריאת קודש נדירה מגדולי וחכמי הדור, בדבר החיזוק הנצרך בימי השובבי"ם, בלימוד התורה, קריאה זו עוררה הדים רבים בהיכלי התורה, ופורסמה מידי שנה בכניסה לישיבות וכוללים רבים.
אחד החותמים היה כמובן, מרן הגר"ש בעדני זצ"ל, וכעת עם הסתלקותו בתחילת ימי השובבי"ם, יהא זה כעין צוואה ממנו, להתחזק בלימוד התורה ביתר שאת.
זה לשון המכתב המיוחד:
הננו פונים בזאת בקריאה נרגשת לבני התורה היקרים, להוסיף ולהתחזק בעסק התורה בהתמדה ביתר שאת, בלא דיבורים בטלים בשעת הלימוד, בפרט בימים נשגבים אלו – ימי השובבי"ם, הידועים בגודל מעלתם וקדושתם, ושבהם יש להקפיד ולגדור עצמנו מדיבורים מיותרים.
ומה טוב ומה נעים שכל אחד יקבל על עצמו, לעשות "תענית דיבור" בשעות הסדרים, שלא לדבר כלל בדברים בטלים שלא מעניני הלימוד. וידוע מה שכתב בפלא יועץ בשם הספרים הקדושים, שהמדבר בעת לימודו בדברים בטלים, נענש ח"ו גם על הלימוד, והוא בבחינת מה שאמרו (ע"ז ג:) על הפוסק מדביר תורה ועוסק בדברי שיחה מאכילין לו גחלי רתמים. ובודאי שיש להמנע מלבד דברי חולין, וק"ו דיבורים אסורים לשון הרע ורכילות וכדומה.
על כן באנו בזה לחזק את ידי בני הישיבות ואברכי הכוללים, כי אין לנו שיור אלא התורה הזאת. ודוקא בעת כזאת כאשר החושך יכסה ארץ, ומשנאי ה' נשאו ראש וזוממים להיות ככל הגוים בית ישראל רח"ל, מה רבה החובה של כל אחד ואחד לקבל על עצמו להתחזק יותר ויותר בעסק התורה בשקידה והתמדה, שהם ראש פינה לכל הרוצה לזכות בכתרה של תורה. ואין מזרזין אלא למזורזין.
חזקו ואמצו בעסק התורה בעמל ויגיעה, וע"י כך יערה ה' יתברך רוח טהרה ממרום, ונזכה לראות בהרמת קרן התורה והיראה, ובהאדרת כבוד שמים, ומלאה הארץ דעה את ה', ובא לציון גואל במהרה בימינו, אמן.
ובאנו על החתום באהבה רבה.