בימים האחרונים התרגשנו לקבל את מכתבו של הגאון רבי אברהם ישעיה סג"ל ואזנער שליט"א, מו"צ בבית ההוראה הנודע של שיכון סקווירא בניו-יורק, בו הוא מגולל סיפור מדהים של השגחה פרטית שהתגלגל לידו בזכות 'הפותח בכל יום'. הדברים נכתבו באידיש, ומובאים להלן בתרגום ללשה"ק:
בס"ד
לבית הוראה של שיכון סקווירא, מתקשרים יהודים רבים לשאול דבר ה' זו הלכה – ולא רק מקרב אלפי היהודים הגרים באזור, אלא גם מתוך הציבור הרחב בכל רחבי ניו יורק, וזאת בשל השם שקנה לו בית ההוראה, כאחד מטובי וגדולי בתי ההוראה בניו יורק כולה.
היה זה באחד הימים אחר הצהריים, כאשר צלצל הטלפון בבית ההוראה ומאחורי הקו נשמע יהודי שביקש, בקול מבוייש ורועד, לשאול "שאלה מעניינת", כלשונו.
הרגעתי אותו ואמרתי לו: בשמחה, אתה יכול לשאול את כל אשר על לבך.
הוא החל בסיפורו: "אני יודע שהיו אלו מעשים אשר לא יעשו", אמר כמתנצל, "אבל היה זה מעשה ילדות…" תורף דבריו היה, שכאשר היה בחור, אחז עצמו למבין גדול וליודע-כל, וכיוון שהיה שייך למתנגדי קהילת סאטמאר נהג לדבר ח"ו כנגד הרה"ק מסאטמאר זצ"ל באופן שאינו ראוי, ולשפוך עליו אש וגפרית ככל העולה על רוחו.
עתה רוצה הוא לדעת, האם כדאי לו לנסוע לציונו הקדוש ולבקש מחילה כדת וכדין, כפי המופיע בשו"ע – עם מנין יהודים ועם חליצת מנעלים, ובאמירת "חטאתי לאלקי ישראל ולמרן" וכו'.
עניתי לו: בוודאי, בוודאי! תלך לשם מה שיותר מהר ותבקש מחילה. הרי המשנה כותבת כל-כך בחריפות – "הוי זהיר בגחלתן שלא תכווה". ואם אתה שואל אותי – הוספתי ואמרתי לו – אנו קיבלנו חינוך הפוך לגמרי. אבי, הגה"צ רבי יוחנן וואזנר שליט"א הראב"ד דחסידי סקווירא, רגיל לומר, שזו פשוט שטות לדבר על גדול בישראל. אפילו על יהודי פשוט יש איסור לדבר, אבל על גדול בישראל, מעבר לאיסור הגדול שבכך, זו ממש שטות, שכן אין לנו שמץ של השגה בגדלותם של צדיקים, בדרכיהם הנשגבות ובהנהגותיהם. ועוד יותר: מי שמדבר על רבי אחר, מגיע לבסוף לדבר גם על הרבי שלו עצמו.
והנה, בהשגחה פרטית, מספר ימים לפני אותה שיחת טלפון – ביום י"ז בתמוז – קראתי את המעשה שהובא ב'הפותח בכל יום', בשם הרב שלמה לווינשטיין שליט"א, על היהודי שסבל מאוד במעיו, ובחופת בתו שפך דמעות להקב"ה שיגלה לו על מה הסער הגדול הזה, וחלם שצריך לבקש מחילה ממרן רבי עובדיה יוסף זצ"ל.
סיפרתי ליהודי הנ"ל את המעשה הזה, והוספתי שממש בהשגחה פרטית קראתי זאת לפני ימים ספורים. היהודי קיבל את דברי ברצינות, ומיד נסע לציון הקדוש בקרית יואל, ובס"ד היה שם מנין והוא עשה בדיוק כסדר שכתוב בשו"ע, וביקש שהקב"ה יקבל את תשובתו וחרטתו.
כעבור שלושת רבעי שעה בערך הוא התקשר אלי וסיפר שב"ה הוא כבר בדרך חזרה, ומקווה שפעל ישועה. הוא הוסיף, שהמעשה הנ"ל מ'הפותח' מאוד 'תפס' אותו, שכן מלבד שהוא עצמו נתון בשנים האחרונות בקשיים רבים, גם אחד מבניו סובל על המעיים, בדיוק כמו בסיפור הנ"ל, ועתה הוא מקווה שבזכות בקשת המחילה הקב"ה ישלח לו רפואה שלמה.
אבל הסיפור לא נגמר כאן… הוא רק מתחיל.
למחרת, בשעה מאוחרת אחר הצהריים שוב מתקשר היהודי, נרגש כולו, ומספר: "אני מרגיש שהקב"ה רצה להראות לי שהוא קיבל את תשובתי!"
הוא סיפר כי היום הלך לאחד מבתי החולים בניו יורק לבקר ידיד המאושפז שם. "במהלך שיחתנו סיפרתי לו את מאורעות יום האתמול, שהיה עבורי יום הסטורי, ואבנים כבדות ירדו מלבי… וסיפרתי לו את כל השתלשלות הדברים, כיצד התקשרתי לבית הוראה, ואחר כך נסעתי לקרית יואל ובקשתי מחילה. סיפרתי לו גם על המעשה מ'הפותח' שסיפר לי הרב מבית ההוראה…
"והנה, רק שמע ידידי החולה את הדברים, ננער וקרא בהתרגשות: 'היודע אתה עם מי התרחש אותו סיפור? – אני בעצמי הוא בעל המעשה! ועתה אני הולך לעבור ניתוח במעיי, ומקווה שבעז"ה הכל יהיה כשורה על הצד הטוב ביותר!'"…
הוסיף היהודי וסיפר לי, כי הוא הרגיש בזה כעין אות מן השמים שתשובתו התקבלה, שהנה, בהשגחה פרטיות שמע ממני את המעשה מ'הפותח' ועי"ז נתעורר לבקש מחילה וישועה עבור מחלת בנו – ובדיוק למחרת מצא את בעל המעשה בכבודו ובעצמו, שאישר את פרטי הסיפור!
בשורות אלו רציתי להביע לכם הכרת הטוב. מגלגלין זכות על ידי זכאי, ויה"ר שהקב"ה יעזור לכם שתזכו להרבות כבוד שמים במדה גדושה מתוך הרחבת הדעת וכל טוב סלע, ושהקב"ה יעזור שעוד יהודים יתעוררו מכך שלא לדבר חלילה על גדולי ישראל ולא על שום יהודי, ונזכה לאור חדש על ציון תאיר, בב"א.
מוקריכם ומוקיר פועלכם עד מאוד
אברהם ישעי' סג"ל וואזנער
מורה צדק בשיכון סקווירא יע"א