הרב בנימין בירנצוויג
"וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם…" (בראשית מ"א, א')
מקובל בעולם לחשוב, כי ההשקעה וההשתדלות בכל דבר היא זו המביאה את התוצאה! וככל שישקיע אדם יותר, תגיע תוצאה טובה יותר וכן להיפך, ואולם האמת לאמיתה על פי דרך התורה, היא להיפך – התוצאה היא הסיבה להשקעה, ולא ההשקעה היא הסיבה לתוצאה! והיינו שהקב"ה גוזר על האדם שתגיע לו פרנסה או כל דבר אחר, ורק שהוא מסובב שפרנסה או רווח זה יגיעו אליו באופן של השתדלות כזו וכזו, אם על ידי שיצליח בעסקיו, או באופן של מתנה או השקעה מוצלחת וכדו', אבל לא תועיל לאדם שום השקעה להגדיל את הרווח והפרנסה, מעבר למה שנקבע מן השמים שתהיה התוצאה וההשקעה הנצרכת לה.
יסוד זה המחזקנו מאד במידת הבטחון בהקב"ה, הביא מרנא בעל ה'בית הלוי' שהוא נלמד מהפסוק הראשון בפרשת השבוע, "ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם" – מדוע מוזכר עניין קץ השנתיים ימים לשבת יוסף בבית האסורים, כסיבה לכאורה לחלום פרעה? האם יש שייכות למספר הזה של שנתיים ימים לסיבת חלום פרעה?
והוא מביא את דברי המדרש רבה (בראשית פ"ט א) שכתב "ויהי מקץ שנתיים ימים" – קֶץ שם ליוסף כמה יהיה בבית האסורים, וכיון שהגיע הקץ – "ופרעה חולם"! ומבאר הבית הלוי, שהנה גם בסיפור של יוסף וחלום פרעה, היה מקום לטעות בשכל האנושי, כי חלום פרעה הוא סיבת התוצאה של שחרור יוסף מבית האסורים, בא המדרש ומלמדנו, שהתוצאה של שחרור יוסף מבית האסורים נגזרה שתהיה כעבור שנתיים ימים, ורק גזר הקב"ה שהתוצאה תהיה על ידי חלום פרעה, וזה כוונת הפסוק "ויהי מקץ שנתיים ימים" – שהגיעה העת שנגזר על יוסף לצאת מבית האסורים, אז "ויחלום פרעה" – רק אז הגיעה המקרה שהועיד הקב"ה שהוא יהיה המביא לתוצאה של שחרורו של יוסף מבית האסורים!
הסתכלות זו מביאה אותנו למחשבה הנכונה והאמיתית, שלא רוב עמלנו והשקעתנו הוא סיבת ההצלחה [בעניינים גשמיים], אלא מחויבים אנו בהשתדלות לפי דרגתנו, אבל התוצאה נקבעת על ידי בורא עולם, ולנו אין אלא לבטוח בו ולהתפלל אליו שיעניק לנו משפע ברכת שמים בנחת ולא בצער וטרחה מרובה.
רבים הם הסיפורים על עניין זה של התחזקות במידת הבטחון, שסופרו במהלך הדורות על גדולי הדורות, אבל הנה זימן הקב"ה לידינו סיפור אמיתי מוחשי ומדהים שקרה בתקופה האחרונה:
באחד מרשתות המזון, נראה אברך כשהוא ממלא את עגלתו מכל הבא ליד, ולאחר שנראה שסיים, הוא התקדם לעבר הקופות, ונעמד בתור של אחת הקופות, כשמאחוריו כבר ממתינים עוד מספר קונים, אבל האברך הזה לא ידע מנוח, וככל שהתקדם תורו, הוא רץ חזרה להביא עוד מצרך שנראה שהוא שכח, וככה הדבר התרחש כמה פעמים עד שהגיע תורו, דבר זה גרם לאנשים שעמדו מאחוריו להרים גבה ואף לכעוס, על כך שהוא עומד בתור וממשיך בהעמסת עגלתו במצרכים.
והנה הגיע תורו.. הוא מתחיל להניח את המצרכים על דלפק הקופה, והקופאית מתחילה להעביר את המוצרים, ואז הוא אומר 'אוי שכחתי משהו' והוא רץ וחוזר כשבידו עוד מצרך, הקופאית ממשיכה להעביר את המוצרים, והנה שוב 'אוי שכחתי משהו' והוא רץ וחוזר כשבידו עוד מצרך, וכך חזר על עצמו פעם נוספת, והקופאית סיימה כבר להעביר את הדברים ורק מחכה שהוא יחזור עם המצרך ששכח…. אלא שאז האנשים מאחוריו כבר התחילו להתעצבן, ואחד מהם לא שלט על כעסו, וכשהוא חזר הוא התחיל לגדפו בקולי קולות כשהוא פוגע בו במילים קשות.
האברך הנ"ל התנצל, ונראה ממתין, ואז שוב רץ להביא מוצר נוסף שהוא 'שכח'…האנשים כבר הבינו שיש כאן בעיה והתחילו קצת לרחם על האברך הנ"ל, כשהם מסיבים את תשומת לבו של האדם שכעס עליו ופגע בו, שהוא עשה מעשה חמור בכך שהוא ביישו ברבים לעין כל, אף שמעשיו של האברך מקוממים, אבל לבייש ברבים….? האדם שנרגע קצת קלט לפתע את חומרת מעשהו, וכשהאברך חזר עם מצרך נוסף בידו כשהוא סמוק מבושה, פנה אליו האדם שביישו ואמר לו: תראה אופן התנהגותך מעצבן כאן את כולם ואתה מבין טוב למה, אבל אני ביישתי אותך ברבים, ואני מבקש סליחה וכפיצוי, אני רוצה לשלם לך את כל סך הקניה, שעלתה… 2500 ₪!!
אורו פניו של האברך והוא הודה לו מאד מאד, ואחר שסיימו לארוז את הקניה, פונה אותו אדם ששילם לאברך, ושואלו, תגיד לי זה נראה מוזר כל הסיפור שלך, כל שניה לשכוח משהו? אתה נראה לי אברך רציני מכדי לבייש את עצמך סתם ככה.
ואז פתח האברך את סגור ליבו וסיפר לו: תראה, אני אב למשפחה ברוכת ילדים, הכסף דל והמצב קשה. הגענו למצב היום שלא היה כלום בית! אפילו לא מצרכים בסיסיים, פשוט ארונות ריקים ממוצרי מזון, ועד לנקיון ושמפו, כל מה שצריך פשוט נגמר.. ריק…!
אשתי אמרה לי – 'מה נעשה, ה' בטוח ישלח ישועה, לך לסופר תמלא עגלה, אני בינתיים מתפללת – נחכה לישועה!' בלית ברירה עשיתי כדבריה, הלכתי לסופר כשאין בכיסי מאומה לשלם עבור הקניה, עברתי בין המדפים ומילאתי כל מה שנצרך, לא היו בעגלה ממתקים או סתם קשקושים או מותרות, דברים בסיסיים בלבד. והנה העגלה מתמלאת ואני לא רואה שום כיוון של ישועה… אני מתקשר לאשתי, ומספר לה שסיימתי. היא אומרת תיגש לקופה ה' יעזור אני מתפללת ולה' הישועה!
הלכתי לקופה, והגיע תורי ואין… אין לי מושג איך אני הולך לשלם בסוף על כל הקנייה שעשיתי… אז כל רגע הלכתי והבאתי עוד משהו כדי להרוויח קצת זמן, ופשוט חיכיתי שה' יושיע… עד שאתה נשלחת!!!
אותו אדם שמע וכ"כ התרגש… הוא הוציא 12 צ'קים, על כל צ'ק רשם 2500 ₪ ואמר לו – "קח, שיהיה לך לכל השנה!"
הקב"ה גזר שיהיה מהיכן לשלם את הקניה, רק שסובב שהיה זה בצורה ובאופן שנעשה…
ישר כח ! מחזק ומעודד מאוד בזכות נשים צדקניות…