אִישׁ, אֲשֶׁר-רוּחַ בּוֹ (במדבר כ״ז, י״ח)
לרב מבריסק זצ"ל היה כולל אברכים. כל ערב ראש חדש הוא היה משלם להם את המלגה, ויהי מה. אם ארע פעם שלא היה לו את הכסף במועד – הוא היה לווה אותו ובלבד שישלם לאברכים בזמן.
והנה הגיע ערב ראש חדש אחד שלא היה לו כסף לשלם… הוא גם לא מצא רעיון ממי ללוות… הוא ישב על מקומו, תפוס בהרהוריו… עבר שם אחד המתפללים שהבחין במצוקתו של הרב, ואמר לו: "אה! כמה טוב היה המצב אם היה מגיע עכשיו עשיר מלונדון ותורם אלף דולר,
סכום שיש בו כדי להחזיק את הכולל למשך חצי שנה… אה! היה זה ממש א מחיה…".
נענה הרב מבריסק ואמר לו: "אם יבוא עכשיו עשיר מלונדון ויתן לי אלף דולר – אני לא לוקח! אני לא אחליף את המתיקות של הבטחון תמורת אלף דולר! מדי חודש בחדשו, אני נושא את עיני למרום ואומר: 'רבונו של עולם! עיני נשואות אליך אנא בטובך הגדו! שלח לי את הכסף שאני צריך!' בצורה שכזאת אני 'חי עם הקדוש ברוך הוא' באופן קבוע! ואכן זוכה אני מדי חודש לראות בחוש את יד ה' המסייעת לי! אם יהיו לי בכיס אלף דולר להחזקת הכולל לכמה חודשים, הרי שאפסיד את מתיקות הבטחון הזו… וכי משתלם למכור מתיקות שכזו באלף דולר"?!
אצל הבריסקער-רב "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך" היתה צורת חיים תמידית! הנהגה יום-יומית!
ישמע חכם ויוסף לקח!
סיפור נוסף מספרים על הבריסקער-רב, שהוא קבל בנדוניה כמה בתים בוורשא, ששווים נאמד בהון עתק. והנה קרה מה שקרה נוכל אחד, גזלן, הצליח לנשל אותו מכל הנדוניה, ולא נשאר לו ממנה כלום!
נטל הבריסקער-רב את ספר "חובת הלבבות" והחל ללמד מתוכו את "שער הבטחון". הוא למד אותו פעם, פעמים, שלוש, ולאחר מכן אמר:
"עד עכשיו חשבתי שאיזהו עשיר? – זה שיש לו כמה בתים בוורשא! היום אני יודע שאיזהו עשיר? – זה שיש לו ספר 'חובת הלבבות'!"
הגמרא (ברכות ל"ב, ע"ב) שואלת: כתיב "קווה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקווה אל ה'" מדוע כתוב פעמים "קווה"? אלא, דורשת הגמרא, אם רואה אדם שהתפלל ולא נענה – יחזור ויתפלל.
אבל, כידוע, שבעים פנים לתורה. הבריסקער-רב מפרש פרוש אחר: אדם שקיים "קווה אל ה'" ותלה את בטחונו בה' יתברך – הרי מגיע לו שכר על כך. ומהו השכר שהוא מקבל על בטחונו בה'? "חזק ויאמץ לבך וקווה אל ה'" – השכר על הבטחון הוא: בטחון! הוא מקבל עוד "בטחון" כשכר על ה"בטחון".
א היליגער בריסקער-רב!
בעל ה'חובת הלבבות' מונה עשר מעלות, ואומר כי "בעל הבטחון עדיף מ"בעל הכימיה".
מיהו אותו "בעל הכימיה"? – אדם שיכול להפוך את הנחושת לזהב… יש לו מכונות… יש לו פטנטים… נתאר לעצמנו אדם שיש לו מכונת דפוס משוכללת אין כדוגמתא, והוא יכול להדפיס 'פקטות' של מאות דולרים כל יום… היש עשיר ממנו בעולם?
אומר ה'חובת הלבבות': כן! יש עשיר ממנו בעולם! ולא סתם יותר עשיר אלא פי עשרה! ומיהו? "בעל הבטחון"! והוא מונה את עשר המעלות שיש ל"בעל הבטחון" על "בעל הכימיה" אחת לאחת.
אם כך, שואל הבריסקער-רב, איזה שכר תוכל לתת לאדם שהוא "בעל בטחון"? מה כבר תוכל לשלם לו אחרי שאין עשיר ממנו בעולם? הדבר היחיד שתוכל לשלם לו הוא: עוד בטחון! מהו השכר של מי ש"קוה על ה'"? השכר הוא "חזק ויאמץ לבך וקווה אל ה'".
(מתוך יחי ראובן בשלח)
כמדומה שהסיפור הזה מסופר על מרן הרי"ז הלוי זצ"ל שהיה לו כולל אברכים כאן בא"י ולא על
אביו הגר"ח שלא ידוע שהיה לו כולל בבריסק שבליטא…. וממילא התמונה אינה קשורה לסיפור.
וסתם כך כשמוזכר בסתמא בריסקער-רב הכוונה למרן הגרי"ז – כידוע.