באחת מהשכונות המפוארות בעי"ת בני ברק מתקיים מזה שנים כולל 'שישי שבת' לאברכים בני עליה. גבאי ביהכנ"ס שבו מתקיים הכולל, הקצו עבורו פינה מיוחדת ב'לוח המודעות', שם מפרסם ראש הכולל את 'נדיבי הכולל' (עפ"י רוב, הנדבות הינן בנות חמישים שקלים).
והנה, בזמן האחרון הבחין ראש הכולל שמאן דהוא מסיר ותולש את מודעותיו מלוח המודעות בכל ערש"ק סמוך לכניסת השבת. בתחילה אמר מקרה הוא, או אולי שגגה יצאה, אך כאשר חזר הדבר על עצמו שוב ושוב, החליט לעקוב ולבדוק ידו של מי במעל הזה.
ואכן, במהרה הבחין מי הוא התולש. חמתו בערה בקרבו, ויהי ביום ראשון, נכנס להתפלל 'שחרית' באותו המנין שבו מתפלל ה'תולש', כשכוונתו לתת לו מנה אחת אפים מיד אחר התפילה. אלא, שבמשך התפילה החל מחשב עם נפשו חשבונו של עולם, בהיות ששמע לאחרונה כמה דרשות ושמועס' בגודל מעלת הוותרנות ושכרה, ובפרט בשעה שרעהו איננו צודק בדרכו, אז תגדל פי כמה מעלת השותק, א"כ, אולי עדיף שלא ימחה ב'תולש', אף שהוא גורם במעשיו נזק להחזקת התורה.
והנה, תיכף בגמר התפילה ניגש אליו אחד המתפללים באותו המנין והרים נדבת ידו להחזקת הכולל בסך אלף שקלים! – וכמו שכתבנו, שנתינה זו גדולה היא פי עשרים מרוב הנתינות שהוא רגיל בהן. תמה ראש הכולל בפני התורם, מה יום מיומיים? ענה לו התורם: מאד התפעלתי למקרא מכתבו של המרא דאתרא זצ"ל (שכתב המלצה בעד הכולל, וכבר השיב נשמתו ליוצרה) המופיע על לוח המודעות, בו הוא מעיד על מעלת הכולל ומפליג בשכר המסייעים בהחזקתו.
וכאן הוברר הנס והפלא, כי מכתב זה של הגאון המרא דאתרא כבר היה תלוי באותה הפינה המיועדת לכולל בלוח המודעות – מזה עידן ועידנים, אלא שראש הכולל כיסהו במודעותיו שתלה למגביותיו כפעם בפעם, עד שהוא עצמו לא זכר שתחת ערימת מודעותיו תלויה ההמלצה של הרב, אלא שאותו 'תולש' שהתנכל לכולל ולעומד בראשו, ורצה למנוע מהציבור להעביר את נדבת חמישים השקלים – זה האיש סיבב שתתגלה ההמלצה ותינתן תרומת עשרים איש בפעם אחת.
ומה לאדם כי ילין על פלוני ופלוני המצרים את דרכו, מדוע לא יבין כי ישועתו תלויה בזה, ויידע שכל קורותיו לטב או למוטב, הכל מושגח בהשגחה העליונה – לטובתו הגמורה.
מעשה באברך שהוצרך לקנות בית, יגע ומצא, וקנה בית פלוני. אלא שלמחרת נתברר לו שעומד בית למכירה במקום קרוב מאד, ובמחיר נמוך בהרבה ממה שהוא שילם. האברך לא מצא את נפשו מרוב צער. ידידו פנה לרבי מרדכי שוואב זצ"ל, והלה חיזקו בדברים מופלאים, ובתוך הדברים סיפר לו שפעם ישב עם הרב דסלר זצ"ל, והוא סיפר לו איזו טעות שהוא עצמו עשה בענייני שידוכים, והיה הולך ומספר את פרטי הטעות שעשה, וכשסיים דבריו אמר: אבל, גם הטעות גופא מהשמים היא.
הוסיף ע"ז ר' מרדכי: הוכחה יש לי שמהשמים רצו שתעשה טעות זו ותקנה את הבית הזה ביוקר ולא את השני הזול והקרוב. שהרי מתי נודעה לך הטעות? – רק יום למחרת הקניה. מדוע לא נודע לך יום לפני כן? אלא, שמהשמים רצו שתעשה כן … (הגדש"פ הרב דסלר עמ' שמ"ט).
(באר הפרשה חוקת תשע"ח)