השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
האם מותר לתרנגולים לצאת עם חוט הקשור בהם לסימן?
באיזה אופן מותר לאדם להוליך 'עדר גמלים' בשבת? ולמה אסור לבהמה לצאת עם 'קמיע מומחה' ואילו לאדם הדבר מותר? ומדוע אסור להוליך בהמה עם חבל ארוך? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן ש"ה סעיפים י"ב – י"ז במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
השו"ע ממשיך לעסוק בסעיפים הבאים בדברים שאסור לבהמה לצאת בהם בשבת ברה"ר שמא ייפסק ויבוא להוליך את זה ברה"ר, ומחשש שמה שהיא נוטלת על עצמה, נחשב למשא ולא ללבוש, ואומר השו"ע, שלא תצא בהמה בשבת בחותם, בין בצווארה ובין בכסותה, ומבאר המשנה ברורה שהחידוש הוא, שאע"פ שהחותם קשור בכסותה וארוג בו ולכאורה אין חשש דלמא מיפסק ואתי לאתויי כי זה מחובר היטב לכסות של הבהמה, בכ"ז לא פלוג.
אין הגמל יוצא ב'מטולטלת', דהיינו, כר קטן שמניחים מתחת לזנבו, ואפילו שזה קשור שם ואין חשש שייפול, בכ"ז חוששים, אא"כ מדובר שזה היה קשור לגמל בשני מקומות, גם בחטוטרת וגם בזנב, שאז יש פחות מקום לחשוש דלמא נפיל ואתי לאתויי, וכן אם זה קשור בשלייתה, שאז לא חוששים דלמא נפיל וכו' כיוון שכואב לבהמה כשזה מתנתק ממנה.
לא תצא שום בהמה 'עקוד' דהיינו, שקושר ידה אחת עם רגלה, ולא תצא 'רגול' דהיינו, שקושר אחת מרגליה כלפי מעלה, וטעם האיסור מבאר המשנה ברורה, שזה צער גדול לבהמה ואנחנו רואים את זה כמשא ע"ג הבהמה, והמשנה ברורה מביא טעם נוסף, כיוון שחוששים דלמא נפיל ואתי לאתויי, ומביא, שזה הכל כאשר קושרים ידה אחת כלפי מעלה, אבל כאשר קושר שתי הרגליים או שתי הידיים יחד, אין בזה בעיה, כיוון שבזה היא משתמרת.
לא יחזיק אדם 'חבל' שקשורים בו גמלים אחד אחרי השני, והטעם מבאר המשנה ברורה, כיוון שזה נראה כהולך למוכרם בשוק, ולכן אסור גם כשקשר אותם מער"ש, ואם תופס כמה חבלי גמלים בבת אחת, מותר, כיוון שבזה לא נראה שהולך למוכרם בשוק, ויש מי שאוסר גם בזה, ומביא המשנה ברורה בשם הא"ר שלא חוששים לדעה המחמירה.
אדם המושך את הבהמה בחבל, צריך להיזהר שלא יימשך החבל מידו כלפי מטה טפח שאז זה נראה שאוחז חבל בידו ומושך ולא יבינו שזה קשור לבהמה והיא מושכת את החבל, וכן שלא יהיה החבל שבין ידו לבהמה מדי ארוך, כיוון שאם הוא יהיה מדי ארוך הוא ישקע באמצע ויגיע לקרקע עד סמוך לטפח, ואנשים לא יחברו את החבל שהוא מחזיק ביד לזה שזה קשור לבהמה שהרי באמצע זה שוקע, ואם החבל ארוך, יכרוך אותו סביב צוואר הבהמה.
אין חמור יוצא במרדעת כשהיא לא קשורה אליו מער"ש וכמו שהסביר המשנה ברורה לעיל בסעיף ז' שזה הופך להיות צורך החמור אם קשרו מער"ש, ולא יצא בבהמה עם זוג אע"פ שהוא פקוק ואין חשש של השמעת קול וכמו שלמדנו בסעיף י"א, כיוון שזה נראה כהולך למוכרה בשוק, ומה שחזר השו"ע על ב' הלכות אלו אע"פ שכבר שנה אותם לעיל, הוא מכיוון שבמשנה ובגמ' ב' ההלכות האלו מופיעים עם יתר ההלכות שהשו"ע מביא בהמשך הסעיף, ומביא המשנה ברורה עוד, שטעם הדבר של כל ההלכות המובאות בסעיף זה, הוא משום שאדם חס עליהם, ואם ייפול יבוא להוליך הדבר ברה"ר, חוץ מההלכות שנתבאר בהם טעם שונה.
בהמה שרגליה קצרות וממילא פסיעותיה קצרות והייתה מכה את רגליה זו בזו ועשו לה רצועה שתגן עליה שלא תכה את רגליה, אסור לצאת בזה, ומביא המשנה ברורה פשט נוסף, שמדובר בבהמה שהיה לה מכה ברגליים והיו שמים לה כמין תחבושת כדי להגן עליה ותחלים ותחזור להיות כמו שהייתה.
תרנגולים יוצאים בחוטים שקושרים ברגליהם לסימן, ולא ברצועה שקושרים ברגליהם כדי שלא יישברו את הכלים, ומביא המשנה ברורה בשם החיי אדם, שאם את הרצועה הזאת היו קושרים כדי שלא יברחו, מותר כי זה נחשב לשמירה.
לא יוצאים ב'זמם' שמניחים בחוטמו של עגל כדי שלא יינק, ומביא המשנה ברורה בשם הגר"א, שאין החשש הוא שמא ייפול ויבוא להוליך את זה, אלא הטעם הוא משום משאוי.
אסור לפרה לצאת ברצועה שבין קרניה ואע"פ שזה לשימור, כיוון שזה שמירה יתירה והוי משאוי, אבל עגלים מותרים בזה כיוון שהם מורדים בקלות וזה עשוי להם לשמירה.
אם יש קמיע המומחה לאדם, מותר לו לצאת בזה בשבת לרה"ר, כי זה 'איתחזק' שזה מועיל לבני אדם, אבל 'איתחזק' לבן אדם זה לא 'איתחזק' לבהמה, ומבאר המשנה ברורה, כיוון שאדם יש לו מזל ומלאך המליץ עליו מלמעלה וזה מסייע לו שיועיל לו הקמיע, משא"כ לבהמה, ולכן הבהמה מותרת לצאת רק בקמיע שהתחזקה לבהמה.