היום נלמד: 'ברכת האורח'
יום ראשון כ"ג בשבט תשע"ז
את מי ראוי לכבוד ב'זימון'?
שלושה אנשים ויותר האוכלים יחד (וכל אחד אוכל מלחמו הפרטי) - ראוי שהגדול שבהם בחכמת התורה 'יזַמן'. ואם אחד מהם גדול בבקיאותו מכולם, ואחֵר גדול בפלפולה של תורה - הבקי עדיף. ואם כולם שוים בחכמתם, ואחד מהם בנו של גדול בתורה - יש שכתב שראוי שהוא יזַמן. וכן אם כולם שוים, ואחד מהם אָבֵל בתוך שנים עשר חודש לפטירת אחד מהוריו - יש שנוהגים שהוא מזַמן, כיון שיש בכך עילוי לנשמת הנפטר. [שו"ע רא, א, ומשנ"ב א; ביאורים ומוספים דרשו, 1 ו־4]
בחורי ישיבה - האם מברכים את 'ברכת האורח'?
האוכל אצל אחֵר, ואף בן הסמוך על שולחן אביו, צריך לכלול בברכת המזון ברכה לבעל הסעודה. בעבר היו שנהגו להסתפק באמירת "הרחמן הוא יברך את בעל הבית הזה...", אך הנוסח שתיקנו חז"ל הוא: "יהי רצון שלא יבוש בעל הבית...", כנדפס בסידורים. ובחורים האוכלים בישיבה - יש אומרים שיברכו 'ברכת האורח' על התורמים שמימנו את ארוחתם, ויאמרו "בעל הסעודה"; ויש אומרים שהתורמים אינם נחשבים כבעלי הסעודה, והבחורים לא יאמרו את ברכת האורח. [שו"ע רא, א, ומשנ"ב ה; ביאורים ומוספים דרשו, 3 ו־7]
היכן מיקומהּ של 'ברכת האורח' בברכת המזון?
מיקום ברכת האורח בברכת המזון: יש מהראשונים שכתב שמקומהּ לאחר 'הרחמן', לפני המילים "במרום ילמדו". ויש אומרים שמקומהּ לפני המילים "אותנו ואת כל אשר לנו". ויש אומרים שברכת האורח היא חלק מהברכה הרביעית, ולכן יש לאומרהּ מיד לאחר "אל יחסרנו", ולא להפסיק בין ברכת המזון לבין ברכת האורח באמירת 'הרחמן'; ולדעתם אף אין לענות 'אמן' לאחר "אל יחסרנו" אלא לאחר סיום ברכת האורח, כדי שלא להפרידהּ מהברכה הרביעית. [ביאורים ומוספים דרשו, 5]