יום רביעי כ"ה בטבת תשע"ט
איסור עשיית מלאכה דאורייתא בכל ימות השבוע – היתכן?
הנמצא במקום המנותק מתקשורת, והתבלבל בספירת ימי השבוע, ואינו יודע מתי יום השבת, ואין לו אפשרות לברר זאת – אסור בעשיית מלאכה דאורייתא בכל הימים, כי אם לצורך פיקוח נפש, כגון להשגת מזון ומשקה הכרחיים; כיון שספק דאורייתא לחומרא. ומותר בעשיית כל איסורי שבת דרבנן, כיון שספק דרבנן לקולא.
וכך במקרה שהתבלבל בספירת ימי החודש, ואינו יודע את התאריך היהודי – הריהו אסור במלאכות דאורייתא בכל הימים שלגביהם קיים ספק שמא חלים בהם ימי המועדים האסורים מדאורייתא בעשיית מלאכה: פסח, שבועות, ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות, ושמיני עצרת.
[שו"ע שדמ, א, משנ"ב א, ד, ו ו־ז, וביה"ל ד"ה ההולך; וראה שם ד"ה ואז; ביאורים ומוספים דרשו, 6]
למי תיקנו חכמים שבת מיוחדת עבורו בלבד?
בהמשך לאמוּר: מי שהתבלבל בספירת ימי השבוע, תיקנו חכמים שימנה שבעה ימים החל מהיום שבו גילה כי התבלבל, ויקדש את היום השביעי, בעשיית קידוש בכניסתו, והבדלה בצאתו, ובתפילות של שבת, כולל מוסף; כדי שלא תשתכח ממנו השבת. וכיון שזוהי תקנת חכמים, אין בכך חשש ברכה לבטלה, אף שאין זה יום השבת בוודאות.
ויש אומרים שבכלל תקנה זו – אסור לו לעשות ביום זה גם איסורי שבת דרבנן (ראה לעיל), כיון שחכמים החשיבו את יום זה לגביו כשבת ודאית; ויש אומרים שלא החשיבו יום זה כשבת ודאית, וממילא רשאי לעשות מלאכות דרבנן כבשאר הימים.
[שו"ע שדמ, א, משנ"ב ב, ג ו־ט, ושעה"צ ב; ביאורים ומוספים דרשו, 1 ו־6]
אתה עומד להתפלל את תפילות השבת? תחלוץ את התפילין תחילה...
בהמשך לאמוּר: מי שהתבלבל בספירת ימי השבוע – חובה עליו להניח תפילין בכל הימים; ואף ביום שמקדש ומבדיל בו, כיון שלא החשיבו חכמים את יום זה כשבת לגביו אלא לענין קידוש והבדלה ותפילות, ולכל היותר גם לענין איסורי שבת דרבנן לחומרא, לדעה הסוברת כן; אך לא לקולא – לבטל מצוַת עשה של הנחת תפילין. אולם, לא יניחֵן בשעה שמתפלל את תפילת השבת, כיון שהנחתן ותפילת השבת סותרות זו לזו, שהרי בשבת אסור להניח תפילין.
כמו כן, במקרים מסוימים – לא חל עליו איסור 'תחומין' בכל ימות השבוע, ואף ביום שמקדש ומבדיל בו, כדי שיוכל למהר ולצאת מהמקום שנקלע אליו.
[שו"ע שדמ, א, משנ"ב ח-ט, וביה"ל ד"ה ההולך]