Shiur 27 Capítulo 9,2-6

"Daf HaYomi de Halaja en Español" Rabino Daniel Avram

Shiur 27 Capítulo 9,2-6

-De un versículo de la Tora, estudiamos que los tzitziot pueden hacerse de lana o lino y por otro lado aprendemos que se pueden hacer según el material de la esquina de la ropa, de todas formas aprendieron los sabios que hay diferencia, en caso que sean de lana o lino sirven para usarlos con cualquier ropa, pero en caso de hacerlos de otros materiales sirven solo en las ropas del mismo material.

-Cuando había tejelet (dos de los cuatro hilos se pintaban con la sangre azulada-verde de un pez llamado jilazon) la Tora nos permitía usar shaatnez en la mitzva de tzitzit, pero hoy en día que no podemos cumplir la mitzva de una forma íntegra ya que no tenemos el tejelet no se puede mezclar lino con lana, por lo tanto la lana sirve para todos los materiales excepto lino y viceversa.

-Hay quienes prohíben hacer tzitzit de lino por sospechas que lo van a usar con una ropa de lana que es parecida a la ceda y van a pasar por la prohibición de shaatnez.

-Escribe el Shuljan Aruj que hay duda si se pueden poner diferentes materiales de tzitziot en una esquina, de todas formas trae Mishna Berura que dos de un material y dos de lana o lino sirve como lo encontramos cuando había tejelet que era lana y se podía poner también lino.

-El Shuljan Aruj trae que los tzitziot tienen que ser del color de la ropa, explica el Mishna Berura para embellecer la mitzva y a la vez por el estudio que aprendimos que debe de hacerse según la esquina donde lo van a poner. Por otro lado el Rama dice que la costumbre es hacer los tzitziot siempre blancos sin importar el color de la ropa. De todas formas nos trae el Mishna Berura siendo que la costumbre es tzitziot de color blanco, es preferible buscar una ropa blanca para cumplir con todas las opiniones.

-Termina diciendo el Mishna Berura, una ropa blanca que tenga el borde de otro color, siendo que vamos según lo primordial de la ropa, se considera blanco y cumple con la mitzva de embellecer la mitzva. Esta costumbre era para recordarse del color tejelet. De todas formas los sefaradim no acostumbran de esta forma sino que hacen toda la ropa blanca la cual representa misericordia, el perdón y la expiación.

-Hay opiniones que no permiten usar la ropa del tzitzit de lino, siendo que en la época que había tejelet había sospecha que mezclen y durante la noche que no es tiempo de cumplir la mitzva pasa por la prohibición de shaatnez y a pesar que hoy en día no hay esa sospecha ya que no tenemos tejelet de todas formas el decreto se mantiene, por otro lado otros discuten y permiten explicando que el decreto de los sabios era de no poner del todo en estas ropas tejelet, pero si se ponen de lino está perfecto y a la vez que hoy por hoy no hay el tejelet entonces no hay ninguna sospecha, por eso el Rama trae que en momentos de aprieto que no tiene otra ropa puede usar la ropa de lino, etc…

''אני לא ממהר לחתום... הראשון שיהיה פה עם כל הכסף במזומן - זוכה בדירה!''
התגלה סליק ירדני מימי מלחמת ששת הימים
החליט 'משום מה' לתת לאברך פלוני 400 ש"ח...
'ודיברת בם’. בם? ראשי תיבות 'בלי מסיכה'...
גל של מכחישי סכנה: ריקודים עם הנגיף
אין להיבדק ביום שישי, ואסור לענות לטלפון בשבת
"לבישת מסיכה בזמנים האלו חובה גמורה... ועוון הוא להימנע מלבישתה!"
מבודד יקר, למה אתה לא יוצא מהבית? כי ביבי לא מרשה?
צפו: הגאון רבי משה פיינשטיין זצוק"ל, בתפילת שחרית
כששמע הרבי שבחו"ל יש פשקווילים נגדו, אמר: "אזוי?! תביאו לי את הפתק, גם אני רוצה לחתום"...
התרגשתי עד דמעות. "תראו" - אמרתי לילדים והצבעתי על החלונות - "אתם רואים את הבתים המוארים?''
"אסור להכנס לפחדים, אבל חובה להיערך ולהשמר!"
מתפלל לבנים תלמידי חכמים?
לזה לא שמנו לב...
''יתכן והייתי מנהיג בכל הישיבות את 'שיטת קלם' שבה הבחורים הם שמנקים את בית המדרש''
''לא משנה היכן שהה באותו רגע, ההעברה הייתה מתבצעת מיד''
מדוע בנו של הגר''ש וואזנר זצ"ל בירך על אביו 'שהחיינו' בבית החולים?
הגר''ש ואזנר ורעייתו קפצו מהאוניה והחלו לשחות לכיוון החוף
בזכות המסכה: ישיבה שלימה ניצלה מהדבקה
מה ענה החפץ חיים לאברך שהתלונן שאינו מצליח ללמוד מספיק?
כשרבי משה בלוי נפגש עם מלך הולנד
לא רק שלא קיבל פיצויים על השריפה, אלא עוד הוגשה נגדו תביעה...
(לא) מדברים על הכול!
תגלית היסטורית מרגשת את העולם היהודי
אהרלה סמט ואידיש נחת - דרשו "לא לנו ודאווענען"
דרשו במבצע ייחודי: סיפורי חיזוק מתקופת הקורונה
אלעד: העיר הראשונה בישראל שתספק חשמל כשר בשבתות וימים טובים
''לאחר ההלוויה נגלה הרב קהלני אל בנו בחלום, ואמר לו דברים מבהילים''
ביטחון עצמי - גאווה?

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים