נזיר דף כג
מה השיב הגר"ח מבריסק למקשה קושיות באמונה?
ישרים דרכי ה'
דוד המלך ע"ה אומר בתהילים (לב י) 'רבים מכאובים לרשע והבוטח בה' חסד יסובבנו'. והכונה בזה שגם לבוטח ישנם מכאובים כמו לרשע, אלא שהבוטח מתבונן ורואה מתוכם את החסדים שהקב"ה מסובבו בהם ומתעלה בצדקותו, ואילו כנגדו הרשע ברשעתו מוצא בהם סיבה להחליש את אמונתו ועי"כ מתרבים מכאוביו [א"ה וראה שפ"א שם].
שח מרן הגראי"ל שטיינמן, יש להתפלא על הרופאים הרואים לנגד עיניהם את פלאי הבריאה ואת כל השמירות וההגנות שהקב"ה הטביע בגופו של אדם, ושאפילו כשמתקלקל משהו בגוף גם ישנה שמירה, והם היו צריכים להיות המאמינים הגדולים ביותר, אלא שיש שעוצמים עיניהם מלהביט בזה מפני שרוצים להמשיך לחטוא, ועליהם נאמר ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם.
וסיפר הגרא"מ שך שפעם אחת שאל את אחד מהרופאים שטיפלו בו היאך יכול אתה לכפור הלא אתה רואה לנגד עיניך את הפלא הגדול שלבו של אדם פועל שנים רבות כ"כ בסדר מדוקדק, והלא לא יתכן דבר כזה אם לא שיד ה' בזה? והשיבו אותו רופא שאינו מתפעל מזה ואמר לו בזה"ל 'ככה זה!'… וכל זה מפני שהיצר מסמא עיניו של אדם שלא יראה ויתפעל אפילו מהדברים המוחשיים כדי שיוסיף לחטוא.
מסופר שאמר הגר"ח מבריסק אפיקורס אחד שהקשה לו קושיות בעניני אמונה, והשיבו הגר"ח שכל קושיותיו אינם אלא תירוצים, כדי שעל ידם יוכל להמשיך בחטאיו.
ומעולם כך היתה דרכם של רשעים להכחיש את המוחש, וכמובא (ברכות ו:) שהתפלל על כך אליהו הנביא בהר הכרמל ענני שלא יאמרו מעשי כשפים הם. וזאת אע"פ שראו בעיניהם את ירידת האש מן השמים. וכן מצינו בלבן הארמי שאע"פ שידע והבין שנתברך ביתו בגין יעקב וכמו שאמר 'ויברכני ה' בגללך' אעפ"כ לא נמנע מלגנוב ממנו ולרמותו.
(כאיל תערוג)