נדרים דף פה
היכן היתה מכירת ה'אוצר בית דין' הראשונה?
פירותיו של חברו
הגאון רבי מנחם מענדל מענדלסון זצ"ל, רבה של קוממיות, סיפר בניחום האבלים הרבנית בת שבע קנייבסקי: בשנת השמיטה הראשונה לאחר פטירת מרן החזון איש זצ"ל, נוצר צורך להקים "אוצר בית דין", ופנה אחד מתלמידי החכמים בעיר בני ברק שהיה ברשותו פרדס תפוזים לבית הדין בבני ברק, בבקשה שבית הדין יחלק את פירות השביעית כדין.
לצורך כך היה נצרך אישור מיוחד ממשרד החקלאות, אך משלחת שפנתה בענין לשר החקלאות נענתה בשלילה, ורק לאחר שידולים רבים הסכים להביא את הבקשה בפני ועדה מיוחדת. כשהתקיים הדיון בוועדה, נשא השר דברים בפני חברי הוועדה ואמר: 'דעו לכם כי מדובר פה באדם שמחזיק פרדס שש שנים רק בכדי להפקירו בשמיטה…' ואכן התקבל האישור המיוחל, והוועדה התירה לחלק את הפירות דרך "אוצר בית דין".
אולם אז התעורר הצורך למצוא מקום לנהל את כל החלוקה. וכששמעה על זה הרבנית בת שבע ע"ה מיד אמרה 'אני מביתי אחלק את הכל'. וכך היה שמביתה הקטן המטופל בילדים קטנים הוקם האוצר בית דין הראשון בארץ, ולאחר מכן הוקמה תחנת חלוקה בירושלים בבית סבה הגאון רבי אריה לוין זצ"ל, ושליח הבית דין היה מעביר דרישות שלום מבית הסב לבית הנכדה…
וכשביקשו לתת לה תשלום עבור העבודה המרובה, סירבה בתוקף ולא נטלה מאומה, באמרה כי אינה מוכנה לקחת תשלום עבור מצוה.
(בדידי הוה עובדא)