נדרים דף סז
מדוע פסק מרן הגרא"מ שך לאכול שרויה בפסח?
מפירין שניהם בבת אחת
ארוסה שבמשפחת בית אביה לא אוכלים "שרויה" בפסח, ובמשפחת הארוס אוכלים. כשנתארסה, נדרה "ששרויה" אסורה עליה בפסח. שמע הארוס והפר לה נדרה, שמע אביה והלך לשאול את רבו כיצד לנהוג. והשיב לו, אל תפר לה. שמע הארוס ופנה לגדול הדור וסיפר את מבוכתו, וגדול הדור קרא לאבא, והסביר לו שראוי לאשה לנהוג כמשפחת בית בעלה, ובפרט שהם גדולי תורה. וגם יעץ לו שיפנה לרבו ויאמר לו בשמו, ויאשר לו להפר את הנדר.
האבא חזר לרבו, והרב אמר אין אחרי גדול הדור ולא כלום. הספיק האב להפר גם הוא את הנדר באותו יום, האם ההפרה חלה?
תשובה נאמר במסכת נדרים דף סז ע"א הפר אחד מהם וקיים אחד, וחזר המקיים ונשאל על הקמתו, [אינו מופר], קמ"ל דמפירין שניהם בבת אחת. וכתב הר"ן: כלומר שלא יפסיק בין אחר לחברו, דבר שהוא מעכב הפרה, כגון הקמה דהאי.
ולכאורה גם בעניננו האב לא יכל להפר בגלל כבוד רבו, ואם כן הפסיק דבר שהוא מעכב את ההפרה, ואינו יכול להפר.
ספרתי זאת לגיסי מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א מספר הגר"י זילברשטיין שליט"א, והשיב לי מאחר וגדול הדור אמר לו שיאמר לרבו שאשה חייבת לשמוע לקול בעלה ולנהוג כמוהו, ממילא נתברר שהיה בזה טעות מעיקרא, וחשיב שהיה ראוי להפר.
כתב בחוברת גלאט (חוברת כד עמ' 44): באותה שנה בה נכנס חתנא דבי נשיאה, מרן הגאון הגדול רבי מאיר צבי ברגמן שליט"א לבית מרן זי"ע, והוזמן לסעוד על שולחנו, שאל את מרן מה לעשות בענין השרויה, שכן נהג עד עתה שלא לאכול שרויה, מרן זי"ע הניח את דעתו ואמר לו שגם אצלם בבית אין בעיה של שרויה, ואכן באותה שנה הורה מרן בביתו שלא לבשל שרויה בימי חול המועד.
כשעלה הגרמ"צ שליט"א להקביל את פני רבו מרן החזון איש זי"ע, פגש שם את מרן הסטייפלער זצוק"ל שהתעניין אצלו מה הוא עושה בענין שרויה, הגרמ"צ שליט"א סיפר לו שאצלו אין כל בעיה, שכן גם אביו וגם חותנו הגדול אינם אוכלים שרויה, אולם הסטייפלער זי"ע חייך ואמר לו שברור לו שרק בחסידותו וענוותנותו אין קץ של מרן הפסיק לאכול שרויה, כדי להקל על חתנו הצעיר, ובמידותיו הנאצלות לא הודיעו כלל, ואז יעץ לו הסטייפלער שראוי שיעשה הוא התרת נדרים כדי להקל על מרן.
ואכן כשסיפר הגרמ"צ לחותנו רבנו הגדול זי"ע שעשה התרת נדרים והחל אף הוא לאכול שרויה, חזר מרן לאכול שרויה כמנהגו מאז.
(חשוקי חמד)
ארוסה שבמשפחת בית אביה לא אוכלים "שרויה" בפסח, ובמשפחת הארוס אוכלים. כשנתארסה, נדרה "ששרויה" אסורה עליה בפסח. שמע הארוס והפר לה נדרה, שמע אביה והלך לשאול את רבו כיצד לנהוג. והשיב לו, אל תפר לה. שמע הארוס ופנה לגדול הדור וסיפר את מבוכתו, וגדול הדור קרא לאב
בזה"ז שהאירוסין אינם אלא גמר השידוכין, אין הארוס יכול להפר.