נדרים דף מט
מאיזה תבשיל האדמו"ר ר' שלוימקה מזעווהיל רצה לטעום?
אמר קונם תבשיל שאיני טועם
בירושלים, בשכונת בית ישראל, היה קיים מוסד לילדים, שטיפל בהצלתם של ילדים מרשת המסיון. האדמו"ר ר' שלוימק'ה מזעווהיל הוא שדאג לקיומו החמרי של המוסד מבלי שאיש ידע שהוא שעומד מאחורי כל המפעל.
באחד הימים הוא נכנס לבקר במוסד, ותוך כדי ביקורו זרק את משאלתו שהיה רוצה לסעוד במקום…— הרבי מזוועהיל כאורח המוסד!
חרדו הכל לקראת רבנו להגיש לפניו מכל מילי דמיטב שלפניהם, לערוך שלחן לפניו כראוי, גם אם לא ידעו שרבנו הוא המקיים את המפעל.
קרא רבנו, שאינו חפץ אלא אך ורק בשיירי לחם שהותירו אחריהם הילדים, חוסי המוסד. לא הועילו כל ההפצרות להגיש לפניו, לפחות רבנו, איזה תבשיל ראוי. עמד במפגיע שלא יאכל אלא מאותם שיירי פת, ותו לא. זהו!
הכיצד? נשאל רבנו. שיירי פת שיועדו לפח האשפה?— אה, שיריים של צאן קדשים…! נענה רבנו, מהסה, כלאחר יד, כל ההפצרות כנגדו.
(צדיק יסוד עולם)