נדרים דף מח
היכן נרמז בתורה על טבעם של אנשי הגליל?
אנשי גליל קנטרנין היו, והיו נודרין הנאה זה מזה, עמדו אבותיהם וכתבו חלקיהן לנשיא
בסוף חומש במדבר פרשת מסעי מזכירה התורה (לד, יט-כב) את שמות הנשיאים "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים לְמַטֵּה יְהוּדָה כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה. וּלְמַטֵּה בְּנֵי שִׁמְעוֹן שְׁמוּאֵל בֶּן עַמִּיהוּד. לְמַטֵּה בִנְיָמִן אֱלִידָד בֶּן כִּסְלוֹן. וּלְמַטֵּה בְנֵי דָן נָשִׂיא".
בשמות נשיאי השבטים הנאמרים כאן, יש שני דברים הנצרכים ביאור: א. מדוע לא נכתבו הנשיאים בסדר מסוים – כסדר תולדותם, או כסדר חנייתם? ב. מדוע בשלושת הנשיאים שנכתבו ראשונים – יהודה, שמעון ובנימין, לא נאמר אצלם התואר ״נשיא״, ואילו אצל שאר הנשיאים שנאמרו לאחר מכן – נכתב "ולמטה בני דן נשיא בוקי בן יגלי״, וכן כולם?
אך הנה ידוע (פסחים נב: ועוד) שארץ ישראל נחלקה לשלוש ארצות: יהודה, גליל ועבר הירדן. ומצינו בגמרא (נדרים מז.) שאנשי הגליל היו קנטרנים וכעסנים והיו נודרים הנאה זה מזה, ולכן אבותיהם היו נותנים את נכסיהם לנשיא, כדי שאם בניהם ידרו הנאה זה מזה לא יועיל להם, שכן הכל שייך לנשיא.
ומאחר והפסוקים כאן מדברים רק על הארצות שבתוך ארץ ישראל ־ יהודה וגליל [ולא על עבר הירדן], והרי בחבל יהודה נחלו השבטים יהודה, שמעון ובנימין, לכן אצלם לא נאמר ״נשיא״, שכן אדמות הנחלה לא היו שייכות לנשיאים, אלא לכלל התושבים. אך שאר השבטים – שנחלו בגליל, אצלם נאמר ״נשיא״, הואיל והאדמות היו שייכות לנשיאים עצמם.
(גליון קבלת שבת – מתוקים מדבש)