כתובות צג
כרטיס הגרלה שנקנה בשותפות ועלה בגורל – כיצד מחלקים את הזכייה?
אמר שמואל שניים שהטילו לכיס
בסוגייתנו אומר שמואל דין חדש בהלכות שותפות: כאשר שני שותפים השקיעו סכום כסף בקניית שור, הם מקבלים מעמד שווה בזכות הקנינית על השור, ואף שהאחד נתן עבור קניית השור מאתים זוז, בעוד חברו לא נתן אלא מאה זוז.
והסיבה לכך היא, משום שאין האחד יכול לרכוש את השור ללא זולתו, והמשקיע את מאת הזוזים יכול לטעון כלפי שותפו שהשקיע מאתיים, אילולא חלקי לא היה ברשותך שור ולא היית יכול לחרוש ועל כן זכויותינו שוות.
הירושלמי אף מוסיף ומבאר בטעם הדבר שאילו אכן היה השותף בעל החלק הגדול חפץ מלכתחילה שהשותפות ביניהם תהיה באופן יחסי להשקעה, היה עליו לציין זאת בתחילת השותפות. כך נפסק להלכה ב"שולחן ערוך" (חו"מ סי' קע"ו סעי' ה') וזה לשונו: "השותפין שהטילו לכיס, זה מנה וזה מאתים וזה שלשה מאות, ונתעסקו כולם בממון, סתם, ופיחתו או הותירו, השכר או הפחת ביניהם בשוה לפי מנינם, לא לפי המעות" .
לדין זה ישנן מספר השלכות:
מעשה שהיה בשני ידידים שקנו כרטיס הגרלה שבו הזכייה המקסימלית היתה מכונית, בשעה שקנו את כרטיסם, ביקשו מאדם שחפץ לקנות כרטיס נוסף שיקנה איתם יחד, זאת משום שכללי ההגרלה היו שמי שקונה שני כרטיסים זכאי לכרטיס שלישי חינם. הלה הסכים ואכן קנו את הכרטיסים בצוותא וזכו בכרטיס שלישי חינם.
משהגיעו תוצאות ההגרלה התברר שהכרטיס השלישי זכה בפרס הראשון, הלא היא המכונית, וכעת תובע בעל הכרטיס השני שמגיע לו חצי מהמכונית והשניים הנותרים יקבלו את חצייה השני של המכונית שהרי לו היה שייך הכרטיס השני והוא השקיע בקנייה חצי מהעלויות, ומנגד טוענים השניים שמאחר וללא ההשקעה של כל אחד מהשלשה לא היו מקבלים את הכרטיס השלישי, אם כן יש לחלק את המכונית בין שלושתם בשווה.
בית הדין ("בית הדין לעניני ממונות" ספר פסקי דין עמ' קס"ז) בירושלים שלפניו הובא דין תורה זה, פסק שהמכונית תחולק בין שלושתם בשווה, והכריע זאת על פי דברי גמרתנו שבמקרה שכל אחד לחוד לא היה יכול להשקיע באותה השקעה, ורק הצירוף של כל השותפים הביא לכך שיוכלו להשקיע בעסק, הרי חלקם שווה, אלא אם כן התנו וסיכמו ביניהם שהחלוקה ברווחים תהיה יחסית להשקעה.
(מאורות הדף היומי)