כתובות עא
כיצד השתכנע האדמו"ר מויז'ניץ מונסי לצרף את חתימתו לקול קורא למוסדות סקולען?
שמא ימצא פתח לנדרו
משיחותיו של הרב שלמה זלמן פרידמן שליט"א אב"ד סאנטוב – לייקווד
שמעתי מפי הרה"ח מו"ה אליהו ניימאן הי"ו, מחשובי חסידי ויז'ניץ – מונסי, סיפור נפלא עד מאוד, בגודל חובת הזהירות לשמור על הדיבורים היוצאים מן הפה.
וכה סיפר ר' אליהו הי"ו: בשנת תשל"ה סבב כ"ק מרן אדמו"ר מסקולען זי"ע על פתחי אדמו"רים ורבנים להחתימם על 'קול קורא' לאחב"י הנדיבים בעם למען החזקת וביסוס מוסדותיו הק' "חסד לאברהם", שהוא בעצמו הקימם בעשר אצבעותיו בס"ד מן המסד ועד הטפחות. בין מסעותיו הגיע האדמו"ר מסקולען זי"ע למונסי, כשבדעתו להיכנס אל כ"ק מרן אדמו"ר מויז'ניץ – מונסי שליט"א, לבקש ממנו שיחתום גם הוא על ה'קול קורא' עבור "חסד לאברהם".
לאחר שנכנס אל האדמו"ר שליט"א, ואחר דברי ברכה, אמר האדמו"ר מסקולען זצ"ל שהוא הגיע להחתים את הרבי שליט"א על ה'קול קורא' להחזקת מוסדותיו 'חסד לאברהם', והניח לפניו את ה'קול קורא' שיצרף את חתימתו עליו.
ברם אז אמר לו הרבי שליט"א מויז'ניץ: אכן שמעתי רבות על מוסדותיכם הק' שאתם פועלים בהם גדולות ונצורות לקרב בנים לאביהם שבשמים, ואני מאוד מעריך את מפעלכם הקדוש, אמנם בהיות שגדרתי לי גדר שלא לחתום על קריאת 'קול קורא' לשום מוסד באשר הוא, מטעם הכמוס עמדי, על כן אינני יכול לצאת מגדרי, ואינני יכול לחתום על ה'קול קורא'. וכמו כן איני רוצה לעשות 'אויסנאם', ולהעדיף את מוסדותיכם על פני מוסדות אחרים, שכן כאשר אחתום לכם, יבואו גם מנהלי מוסדות אחרים לבקש את חתימתי, על כן – התנצל הרבי שליט"א – אינני חותם גם כאן על ה'קול קורא'.
אמנם האדמו"ר מסקולען זי"ע לא רצה כל כך בנקל לוותר על חתימתו של הרבי מויז'ניץ שליט"א, ועל כן אמר לו: את הפסוק "פתוח תפתח את ידיך" (דברים ט"ו, ח'), פירשתי פעם באופן זה, שכוונת הכתוב אינו בדווקא על ענין נתינת ממון – לצוות את האדם לפתוח את היד וליתן ממון – אלא לפעמים הכוונה גם על פתיחת היד 'לחתום' על 'קול קורא' וכדומה.
וכמו כן בענייננו אבקש מהרבי שליט"א שיפתח את ידו ויצרף את חתימתו על ה'קול קורא', מפני שחתימת ידכם תהיה לי לעזר גדול למוסדותיי הק' ויחזק את ידי בעבודת הקודש – ודעתי היא, שעל הרבי לצאת כאן מגדרו ולשנות את החלטתו, ובמקרה זה עליו לעשות 'אויסנאם' ולחתום על ה'קול קורא', מפני שאין מוסד זה המוסד 'שלי', אלא הוא מוסד של 'כלל ישראל'…
לאחר שהרבי מויז'ניץ שליט"א שמע את דבריו של הרבי מסקולען זי"ע, אמר לו: טוב! – אני מסכים לדבריכם – והפעם אצא מגדרי לצרף את חתימתי על ה'קול קורא', אמנם יהא זה רק אחר שיעברו ארבעה שבועות מהיום, אז אצרף את חתימתי על ה'קול קורא' ואשלחהו אליכם, אבל עכשיו אינני יכול לחתום. מששמע כן האדמו"ר מסקולען זצ"ל שאלו בפליאה: אם הרבי החליט הפעם לצאת מגדרו ולחתום, למה אינכם רוצים לחתום עכשיו תיכף ומיד? – מפני מה החלטתם לדחות את חתימתכם?
אמר לו הרבי מויז'ניץ שליט"א בלשון זה: היות וכבר הוצאתי מפי קודם ואמרתי שלא אחתום, אם כן לכאורה שוב אינני יכול עכשיו לחתום, שכן אז אעבור על דיבורי שאמרתי שלא אחתום.
אלא שחשבתי שיש לי דרך לצאת מהסבך, שכן גם אם בפשטות הדין האמור שסתם דיבור הכוונה לשלושים יום הוא רק בנזירות, מכל מקום הרי מצינו דעה (ראה תוספות נדרים דף כ') הסוברת שגם 'סתם נדר' הרי הוא רק ל'שלושים יום', על כן אסמוך כעת על דעה זו, ובעז"ה אחר שלושים יום אחתום על ה'קול קורא' – כך לא אעבור על דיבור שהוצאתי מפי.