כתובות סז
מדוע הרה"ק מסאטמאר נתן ליהודי הנצרך לצדקה כמעט את הסכום כולו ולא כולו ממש?
אמרו עליו על הלל הזקן וכו' פעם אחת לא מצא עבד לרוץ לפניו, ורץ לפניו שלשה מילין
התורה אומרת לגבי עני (דברים טו ח), 'כי פתוח תפתח את ידך לו… די מחסורו אשר יחסר לו', ואמרו חז"ל (כתובות סז:) אשר יחסר לו – אפילו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו. אמרו עליו על הלל הזקן, שלקח לעני בן טובים אחד סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו , פעם אחת לא מצא עבד לרוץ לפניו, ורץ לפניו שלשה מילין.
והקשה הגאון רבי חיים שמואלביץ זצ"ל , דבשלמא מה שנתן לו סוס לרכב עליו ניחא, אך מה שרץ לפניו בעצמו צריך ביאור , כי הלל הזקן נשיא בישראל היה , ואסור לו לבזות עצמו – לרוץ לפני אותו עני בכדי למלא אחר שיגיונותיו שהתרגל שעבד ירוץ לפנות לו הדרך.
אלא מוכח מכאן, שיש להתייחס להרגשותיו של הזולת בגדר של 'פיקוח נפש', ואף הלל התייחס אל אותו עני כנכנס לגדר סכנת נפשות באם יחסר לו רגילותו ב'עב ד שירוץ לפניו', ואף ש 'נשיא' היה, מכל מקום 'פיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה', ומותר הוא – ואף מחויב, לרוץ לפניו להצילו מאבדון.
פעם נכנס אל הרה"ק מסאטמאר זי"ע יהודי מר נפש, ובכה לפניו על רוב צרותיו וחובותיו, כי טפיו תלויים בו, ואף זקוק הוא למעות עבור נישואי צאצאיו וכו', שאלו הרבי, ר' יהודי, לכמה מעות נצרך מע"כ בזו העת, ויען האיש ויאמר 'שלושים אלפי דאלער' טבין ותקילין, פתח הרבי את הארון, והוציא משם סך עשרים ותשעה אלפי דאלער, ויאורו עיני היהודי, ונהפך לאיש אחר…
בצאת היהודי שאלו הגבאים א ת הרבי, אם כבר נתן הרבי סכום אדיר כזה, מדוע לא מילא מבוקשו בשלימות – לתת לו שלושים אלפי דאלער , ויען הרבי, אם הייתי נותן לו שלושים אלפים, היה הלה מהלך בהרגשה . אי, אי, אילו בקשתי יותר הייתי מקבל יותר, ולא הייתה שמחתו שלימה כמו עכשיו, שקיבל כמעט את כל הסכום שביקש, ומעתה לא יטרידוהו המחשבות אם הייתי מבקש הייתי מקבל יותר …
(באר הפרשה)