כתובות נט
מדוע הושארו היהלומים במעטפות המיועדות לאשפה?
שהבטלה מביאה לידי שיעמום
יהודי ירא ה' הגיע אל הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, ובקש לשאול את פיו שאלה מענינת בעניני 'כבוד אב' שהתעוררה אצלו:
אבי שיחיה הנו יהודי מבוגר, שהפסיק לאחרונה לעסוק במלאכתו, ויושב בביתו בחוסר מעש. כידוע, הבטלה מביאה לידי שעמום ועברות חמורות (כתובות נט ע"ב), וגם עלה בלבי חשש שחלילה השעמום יזיק לפעילות מוחו ולכוח זכרונו. והנה, אני עוסק ביהלומים, וחשבתי לעצמי, האם אוכל למצא עיסוק כל שהוא לאבי, וכך יתמלא יומו בעשיה וספוק.
ובכן, פניתי אליו וספרתי שאני מקבל מדי יום מעטפות רבות, שבתוכן יהלומים, וקורה לפעמים, שאבן קטנה, נשארת מחוסר שימת לב במעטפה, ומדובר כמובן בהפסד רב.
שאלתי את אבא, האם יהיה מעונין לבוא ולעסוק במלאכת בדיקת המעטפות, ולחפש היטב בכל מעטפה האם נשכחה שם סחורה, אבא הסכים בשמחה. כבר ביום הראשן מצא בכמה מעטפות יהלומים או חלקי יהלומים, והדבר גרם לו לקורת רוח מרובה.
בהמשך הימים, כשמצא עוד ועוד אבנים יקרות, הוא החל להעיר לי בקול רם. כיום המצב הגיע לכך, שבכל פעם שמוצא הוא איזו אבן קטנה, הוא מגיע אלי כשכולו רותח, ושופך עלי קיתונות של גערות: "איזה מן מפוזר ורשלן אתה, כיצד אינך שם לב לאבנים היקרות הללו?!", וכך מוסיף לגעור בי בכל פעם ופעם, לעיני שאר העובדים.
וכיצד באמת קורה שהאבנים נשארות במעטפות? – התשובה היא – שאני בעצמי הוא זה שמטמין אותן שם, בפינות ובסדקים, וזאת על מנת שלאבא תהיה "עבודה", כי אלולא הייתי נוהג כך, מן הסתם שכבר מהיום הראשון, היה הוא מבין שאין לו מה לעשות בשורות החברה…
כעת ברצוני לשאול, האם יש פגם כל שהוא במעשי, כי אולי אני מכשיל את אבי שיחיה בעון הכעס, וכמו כן שמא אני גורם לאחרים (שאינם מודעים ל'הצגה' שמתרחשת כאן) לחשוד בי שאיני עושה מלאכתי נאמנה, ומזלזל בסחורה (שלא תמיד שייכת לי)?…
תשובה
בענין הכעס, הבן לא מכשיל כלל את אביו, כי כעסו של האב מוצדק, וראוי לכעוס על בן המאבד ממונו בידים כשוטה ('המאבד מה שנותנים לו', חגיגה ד'.). וגם במה שמתבזה הבן בפני אחרים, אין כל בעיה, ואדרבה הבזיונות הן מתנה וכפרה נפלאה עבור האדם…
אולם, בעיה אחרת קיימת כאן, והיא הצער שגורם הבן לאביו, שמגלה בכל פעם כי הבן שגידל וטיפח, מתנהל כשוטה המאבד מה שנותנים לו, ושוכח אבנים יקרות מאד במעטפות, והדבר בודאי מסב לאב עוגמת נפש.
ולכן, ימנע הבן מתחבולת הטמנת האבנים הגורמת צער לאביו, ויחפש אחר עצה אחרת להוציאו מחיי בטלה.
(אחת שאלתי)