בקובץ 'הבאר' מובא (שנה ט"ו דף מ"ז), וז"ל: מפי הרה"צ רבי יעקב משה מקאמארנא זצ"ל שקיבל מהמגיד הק' מטריסק זי"ע שקיבל מזקנו מטשערנוביל זי"ע, שקיבל מהבעש"ט הק' זי"ע, שקיבל מרבו אחיה השילוני, שמט"ו באב עד ר"ה, כל פעם שאחד מברך לחברו בכתיבה וחתימה טובה, כמספר הזה יהיו לו מליצים טובים בשמים אשר ילמדו עליו זכות כשיגיעו ימי ר"ה. וסיים הרה"ק מקאמארנא זי"ע: ואני הוספתי כי "חמשה עשר באב" גימטריא "כתיבה וחתימה טובה". עכלה"ק.
במנהגי קודש מרבוה"ק לבית רוז'ין, מסופר על הרה"ק מבאיאן טשרנוביץ זיע"א: פעם נסע בי"ד אב עם חתנו הרבי מבאיאן קראקא זיע"א לשאוף אויר ואמר, היום הוא ערב יו"ט והביאו מעד עם לקח וכו' ושתו לחיים, ובירך שיהיה המתקת הדינים והקב"ה יעזור מהיום שנה טובה, ובט"ו באב אמר שמברכים כבר מהיום כתיבה וחתימה טובה, כי צריכים לעשות תשובה, שיעשו את הכתיבה לר"ה.
עיין בשער יששכר להגה"ק ממונקאטש מאמרי חודש אב, מאמר 'יום תבר מגל' אות א' שכתב אשר קראהו ליום ט"ו באב 'יום תבר מגל', ורמז כונת הענין י"ל ע"פ מש"כ בספרים אשר ביום ההוא תחלת התנוצצות ראש השנה.
כדברים הללו נמצא בספה"ק 'שיח שרפי קודש' (עמ' רמד): "החידושי הרי"ם זיע"א, היה אומר בשם הרבי מלובלין זיע"א, שט"ו באב הוא מ' יום קודם כ"ה אלול, וכן ט"ו בשבט קודם כ"ה באדר, היינו פלוגתא דר"א ור' יהושע, דחד אמר בניסן נברא העולם וחד אמר בתשרי נברא העולם, ואמר האריז"ל דאלו ואלו דא"ח, ומ' יום הנ"ל הם כנגד צורת הוולד. וסיים אדמו"ר זצ"ל החידושי הרי"ם, היינו שט"ו באב הוא הכנה לר"ה.
הרה"ק בעל ה"ישמח ישראל" מאלכסנדר זי"ע כתב בספרו הקדוש "ישמח ישראל": "מט"ו באב צריך להתכונן לימים הנוראים, בהרגל של ענוות צדק לדעת שהכל מהשי"ת, ארבעים יום [כהרגל מדה טובה המובא בספה"ק] עד כ"ה אלול ויכול לזכות אח"כ ביראת שמים!".
ומסופר על הרה"ק מרוז'ין זי"ע: "רבינו אדה"ז מסא"ג זי"ע אמר בט"ו באב תרל"א, למה אביו הק' מרוז'ין זי"ע לא ניהל "שלחן" בט"ו באב כמו בט"ו בשבט? – כי ט"ו אב נדמה ליוה"כ שאין בו אכילה ושתיה, ולכן באים אלו הב' ימים יחד בדברי חז"ל: לא היו ימים טובים בישראל כט"ו באב ויוה"כ" (תענית כו:), כי ט"ו באב הוא הכנה לר"ה ויוה"כ, ומאז מוסיפים בלימוד התורה בלילה, הכנה לרוחניות, ונדמה ליוה"כ שאין בו אכילה, וט"ו בשבט הוי הכנה לפסח שיסוד מצוותיה נתקנו ע"י אכילה ושתיה דייקא, פסח, מצה ומרור וד' כוסות (נר ישראל, ט"ו באב).
(מתוך מאמרו של הרה"ג ר' שמואל צבי גנץ שליט"א, פורסם ב'המודיע')