כתובות נא
תרומת כלייה לאביו או לאשתו
לקתה חייב לרפאותה
נשאל רבנו בענין בני זוג שהאשה חלתה באי ספיקת כליות, ואמרו לה הרופאים דכשיבוא הזמן תצטרך היא לעבור השתלת כליה, ואמר לה בעלה דהוא יתרום לה את כלייתו בבוא העת. בינתיים חלה גם אביו והוצרך לעבור השתלת כליה, וכיון שהוא בן יחיד בין בנות, וכלית זכר לזכר עדיפא, התבקש הוא לתרום את כליתו לאביו, והחל דיון האם עדיף שיתרום הכליה לאביו או לשמור לרעיתו.
והשיב רבנו שעליו להעדיף את רעיתו ולתרום לה את כליתו, 'שהרי חייב אדם ברפואת אשתו כמבואר במתני' (כתובות נא, א) דלקתה חייב לרפאותה, ונפסק כן ברמב"ם (פי"ד מהל' אישות הי"ז) ולעומת זאת לאביו הוא איננו מחויב, דכיבוד או"א הוא משל אב ולא משל בן (שיעורי הגרמ"ב זילברברג).
(כאייל תערוג)