יבמות קיא
שאלה: האם יש להמנע מלראות חליצת אביו?
מבקשין הימנו שיחלוץ לה
תשובה נאמר במסכת יבמות דף קיא ע"ב שמבקשים ממנו שיחלוץ, והקשו בתוס' (ד"ה לאחר שלושים יום): ואם תאמר מה הוא מפסיד אם חולץ לה, ויש לומר שהוא מתבייש בבית דין לחלוץ לה שתרוק בפניו, עכ"ל. וכעין זה כתב ברש"י (סנהדרין דף יט ע"ב ד"ה חליצה), יעו"ש.
הרי לפנינו שהחולץ מרגיש בושה בעת החליצה, ואם כן אולי לא ראוי שהבן יראה כך את אביו.
מאידך יעוין בנמוק"י שתירץ, דלכן לא כופים אותו, מפני שהוא יכול לטעון: אף על פי שנתתי לה גט, אינה אסורה עלי בחזרה, ואולי תתפייס ותחזור אלי, ואיני רוצה לאסרה עלי בחליצה.
ויתכן שהנמו"י חולק על סברת התוס', וסובר שאין זה נחשב לבושה כי זה מצוה.
ויעוין לעיל דף נ ע"א שהבאנו את דברי הבה"ג והספורנו שיש בזיון גדול בחליצה, אך יתכן שכל דבריהם אמורים בימי חז"ל שהיה מצוה לייבם, אך בימינו שאסור לייבם אלא דוקא לחלוץ, אין בזה שום בושה ואדרבה מצוה היא.
ויעוין בספר חליצה כהלכתה (ח"ב סוף פכ"ו) שהביא בשם מרנן הגר"ש ואזנר והגר"נ קרליץ שליט"א שמותר לבן לראות חליצת אביו ואין בזה בושה מפני שהיא מצוה.
(חשוקי חמד יבמות קיא:)