יומא מה
הקושיא והתירוץ של האמרי אמת לאביו השפת אמת
ואש המזבח תוקד בו
הרה"ג רבי זלמן סורוצקין זצ"ל בספרו אזנים לתורה מביא את הרשב"ם שמפרש שכוונת הפסוק לומר תוקד בו דהיינו ביום. שהלא מדובר על מערכה שניה של קטורת, שהיו מקריבים אותה בשעת הקרבת התמיד, והיה די להדליק מערכה זו בהתחלת עבודת הבוקר כדי להכין גחלים לקטורת של שחר, ואעפ״כ היתה דולקת כל הלילה! ומזה אפשר ללמוד על מדת הזריזות בעבודת ה'. וע״י זה יבואר מה שכתב בליקוטי יצחק, בשם גדול אחד, שפירש ״ואש המזבח תוקד בו״ — בכהן, היינו שבראות הכהן את האש הבוערת כל הלילה, כדי שיהיו גחלים מוכנים לקטורת, שמקטירין בבוקר, תתלקח בכהן אש ה׳ לעמוד לשרת לפני ה' בזריזות יתירה ובאימה וביראה.
האדמו"ר מגור בעל ה'אמרי אמת' בהיותו ילד, שאל את אביו ה'שפת אמת' מה פירושה של המילה 'בו' האמורה בפסוק 'והאש על המזבח תוקד בו', ולשם מה היא נכתבה? ביקש אביו מבנו שישיב בעצמו. אמר הילד, יתכן שכוונת הכתוב היא שהאש של המזבח תהיה יוקדת בו, בכהן בעצמו, דהיינו שיתקדש בסילודין עד כדי כך שיעלה את עצמו עם הקרבן…
(עלינו לשבח)