יומא יח
כיצד היה שייך לנסות את אהרן הכהן?
גדלהו משל אחיו
על השלל מהמלחמה עם המדינים אומרת התורה בפרשת מטות 'ונתת לאלעזר הכהן' (במדבר לא כט). משמע שלא היה לשאר הכהנים חלק בזה. ורי״א נתן טעם לזה שבאמת היה המכס שייך לפינחס, שהיה ״משוח מלחמה״, ומסר חלקו לאביו מפני כבודו. אבל הקב״ה צוה ״ונתתה לאלעזר הכהן ולא נזכר פינחס על תרומה זו. ונראה לפרש אומר הגאון ר' זלמן סורוצקין זצ"ל שע״י תרומה זו ״העשירו״ את אלעזר הכהן הגדול וכדרשת חז״ל ״והכהן הגדול מאחיו — גדלהו משל אחיו״ (יומא י״ח), היינו שמגדלין אותו בעשירות ויהיו דבריו נשמעים. וע״י זה שכל התרומה, שהיתה ראויה לכל הכהנים, ניתנה לאלעזר, נתגדל משל אחיו הכהנים. ומה שלא מצינו דבר כזה באהרן? — מפני שלא היו לו ״אחים״ כהנים, אלא בנים, שנהגו בו ״כיבוד אב״ בלאו הכי.
(אזנים לתורה)
הגאון רבי מאיר אריק זצ״ל פירש בלשון הכתוב (טז יא) ׳ואהרן מה הוא כי תלינו עליו׳, שהנה מובא בגמרא (עירובין סה:) בשלשה דברים אדם ניכר בכוסו ובכיסו ובכעסו, ואמר משה לקרח אם ברצונם להכיר בטבעו של אהרן מה הוא, הרי אין בידכם אלא כי תלינו עליו – לנסותו בנסיון הכעס, כי בכוסו אי אפשר שהרי כהן אסור בשתיית יין. אף בכיסו לא שייך לבדקו שהרי אמרו (יומא ח.) 'גדלהו משל אחיו׳ נמצא שהכהן גדול עשיר גדול הוא. אין בידכם לנסותו אלא 'כי תלינו׳ והיינו בכעסו (הגר־ש ודאזנער זצוק"ל בשם מורו הגר"מ שפירא ששמע מר"מ אריק, הובא בטל תודה החדש).
(באר הפרשה קרח)