יומא טז
סגולה להנצל מאדם שרודף אחריו להורגו
מאן תנא מדות
שאלה. כאשר יש יהודי שרודפים אחריו כדי להורגו, איזה עצה אפשר לייעץ לו להנצל?
תשובה. כתוב בספר עולמות שחרבו: מעשה ביהודי שנתקף בפחד מות, מפני נכרי שהפסיד אצלו כל כספו, והגוי התנכל להמיתו. היהודי הגיע רועד מפחד לפני השרף מהרי"ל דיסקין, יעץ לו הרב מבריסק שילמד כל יום משניות מסכת מדות. היהודי נהג כך והגוי הפסיק לרדפו. חכמי ירושלים נלאו למצוא מקור לעצת הרב. כאשר שמע זאת האדמו"ר מסאטמר הגאון ר' יואל זצ"ל, אמר שהמקור לכך כתוב במסכת זבחים (נד:) המבארת את הנאמר בספר שמואל (א' יט י) 'ויבקש שאול להכות בחנית בדוד'. ובהשך הפסוקים נאמר 'ודוד ברח וימלט ויבא אל שמואל הרמתה וגו' וילך הוא ושמואל וישבו בניות (שם יט). שואלת הגמרא מה ענין ניות אצל רמה? מתרצת הגמרא שהיו יושבים ברמה ועוסקים בנויו של עולם. ומפרש רש"י "עניני בית הבחירה", הרי לנו שבשעה שדוד המלך פחד מהחרב, הלך ועסק בעניני בית המקדש וזוהי מסכת מדות וזה מקור לעצת הרב מבריסק, עכ"ד.
ונראה להוסיף, דהנה נאמר במסכת מדות (פ"ג מ"ד) שלכן אסור להניף ברזל על המזבח, משום שהמזבח נברא להאריך ימיו של האדם, והברזל נברא לקצר ימיו של אדם, ואין זה בדין שיונף המקצר על המאריך, ועוד שהמזבח מטיל שלום בין ישראל לאביהם שבשמים, לפיכך לא יבא עליו כורת ומחבל, [והובאו הדברים ברש"י (שמות כ כב)]. לאור זאת שהמזבח נברא להאריך ימיו של האדם, לכן כשאין בידנו היום מזבח, הלימוד בעניני המזבח נחשב כמזבח. וגם הרי המזבח עושה שלום בין ישראל לאביהם שבשמים, ולכן לא יבא עליו כורת ומחבל. וכשיש שלום בין ישראל לאביהם שבשמים, יש גם שלום בין ישראל לנכרי המבקש להמיתו להנצל מידו לחיים טובים וארוכים.
(חשוקי חמד)