הגאון רבי ישראל סלנטר זצ"ל תמה איך האדם מסוגל לחטוא, והלוא אם הרופא מזהיר אדם שלא יאכל מאכל פלוני שמסכן את בריאותו, האדם מפחד לאוכלו גם אם יהיו רבים שיבטלו את דברי הרופא, ומעתה אם בענייני סכנת הגוף הוא כך, כ"ש שהיה ראוי להיות כן בענייני סכנת הנשמה העומדת לנצח, וא"כ למה האדם אינו מפחד כראוי מציווי הקב"ה שמזהיר אותנו שהעבירות פוגמים בנשמה ומלכלכים אותה לנצח. ופירש שזהו כוונת הפסוק "ויראת מאלוקיך אני ה'"- והכוונה שיש לנו לירא ולפחד מהקב"ה כיון ש"אני ה'" – והיינו שהקב"ה לא גרע מרופא מומחה שחוששים לדבריו.
וראוי לעורר אודות מה שנתפרסם לאחרונה בבתי כנסיות כאן בעיה"ק ובמקומות נוספים, נוסח של "תפילה מסוגלת לפרנסה"- ובתוך הדברים נכתב שם: "אנא אלוקי, עשה עמי צדקה וחסד כפי שעשה הצדיק רבי ישעיה (מקרעסטיר) עם עמך ישראל", והרי שמבקש מהקב"ה שיטיב עמנו כפי שהטיב עמנו רבי ישעיה.
וזהו כפירה ומינות ממש, לצמצם את הקב"ה שירחם עלינו כרחמי רבי ישעיה, שהרי הקב"ה הוא אין סופי ואין גבול לגודל רחמיו וחסדיו עלינו, ובוודאי לא ניחא ליה להצדיק רבי ישעיה זצוק"ל שיחללו שמו כך. והדבר עלול ח"ו להביא קטרוג על עם ישראל, וראוי לאדמורי"ם ולרבני ישראל ולמשגיחים בישיבות, להסביר שאין לנו מושג ברחמי ה', ולא שייך כלל להשוות את רחמי ה' לרחמי הצדיק רבי ישעיה, והחובה למחוק התפילה מבתי ישראל.
(מתוך גליון 'מאמר שבועי' הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א)
(פרשת אחרי מות- קדושים)
פורסם אצלכם על התפילה החדשה שהיא כפירה ומינות
בתפלה שלאחר העקדה "כמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו … כן יכבשו רחמיך את כעסך…" ויש ליישב שאין הכוונה להשוות חלילה בין אברהם אבינו ובין מעלה אלא שכמו שעשה זאת בשלמות לפי ענינו, כך אנו מבקשים שה' יכבוש רחמיו בכל השלמות הא"ס שלו. וצריך בירור על מה יצא הקצף על הלשון עשה עמי צדקה וחסד כפי שעשה הצדיק ריב ישעיה