"ניגשתי אליו ושאלתי אותו מדוע הוא ממתין לי. במקום תשובה הצביע האיש הצביע על כסא גלגלים שעמד בסמוך וסימן לי לשבת עליו"…

ישראל וייס

היהדות החרדית במקסיקו סיטי, בירתה של מקסיקו, חייבת הכרת הוב עמוקה מאוד לגאון רבי ירחמיאל קראם זצ"ל, שהיה מוסר את נפשו למען חיזוק וביסוס חומות הדת במקסיקו. לא פעם ולא פעמיים היגע הרב קראם לעיר ושהה בה זמן ממושך, בעודו מעמיד תלמידים הרבה ומקים את עולה של תורה.

ואכן, יהודי מקסיקו מלאים הערצה והוקרה לרב קראם על מפעלותיו הכבירים, הכרת הטוב שהרבו להפגין כלפיו בחייו, ושהרבו להעלות על נס לאחר פטירתו.

בפעם האחרונה שהגיע הרב קראם לבקר במקסיקו, הכינו לו היהודים הפתעה לא צפויה. הרב קראם עצמו סיפר על כך, אבל לא מיד עם שובו, ומעשה שהיה כך היה, כפי שמספר אותו בנו הג"ר יעקב שליט"א.

"כשנפל אבינו מורינו זצ"ל למשכב, ונחלש מאוד עד שלא יכול היה לצעוד על רגליו, הוא סיפר לבני המשפחה את הסיפור", אומר בנו.

"בפעם האחרונה שהגעתי למקסיקו, הופתעתי למצוא בשדה התעופה עובד מקומי, כהה עור, שהמתין לי בירידה מהמטוס, ובידיו שלט גדול עליו כתוב בלשון הקודש "הרב ירחמיאל קראם".

"ניגשתי אליו ושאלתי מדוע הוא ממתין לי, הרי אנחנו עוד לא עברנו את החתמת הדרכונים, לא אספנו את הכבודה, הנהג אמור להמתין לי בחוץ…

"אבל האיש הצביע על כסא הגלגלים שעמד בסמוך, וסימן לי לשבת עליו. כשלא שיתפתי פעולה הוא התקשר לאחר מיהודי מקסיקו שאמר שהקהילה הכינה עבורי את ההפתעה הנעימה הזאת, כדי שאוכל לשבת על כסא ולא אצטרך לצעוד את המרחקים הגדולים בשדה התעופה, מנקודה אחת לרעותה עד שאגיע אל היציאה מבית הנתיבות.

"התיישבתי על הכסא, ואכן חסכתי כוחות, כאבי רגליים וכאבי גב שבדרך כלל היו מנת חלקי כשצעדתי את המרחקים הגדולים בשדה התעופה.

"היה זה מסר משמים! הרעים הרב קראם בקולו, "משמים שלחו לי אזהרה. ירחמיאל, אם לא תיטיב ותשפר את מעשיך, בקרוב תמצא את עצמך בכסא גלגלים! אבל אני לא השכלתי להבין את הרמז, שמחתי על כך שנחסכה ממני הטרחה, ולא לקחתי מהמקרה הזה מוסר לעבודת ה', ולכן אירע לי מה שאירע, וכיום אני נאלץ לשבת בעל כרחי בכסא גלגלים, ולא רק בשדה התעופה…".

כשאנחנו רואים כמה תבע רבי ירחמיאל זצ"ל מעצמו, ואיך היה לומד מוסר מכל דבר שנקרה לפניו, עד שהיה מלקה את עצמו על כך שלא למד מוסר ממקרה אחד בודד, שבו לא עשה זאת כראוי לפי דעתו – כשאנחנו רואים את כל זה אנחנו מבינים כיצד הצליח הרב קראם לחולל גדולות ונצורות בכל יום ימי חייו, כי התביעה שהיה תובע מעצמו היתה מקסימלית, וכל רגע פנוי היה מנצל לעבודת ה'.

ולוואי ונזכה להדבק בדרכיו וללמוד ממעשיו הטובים.