ישראל וייס
במסגרת פרויקט מיוחד שנערך ב'בית היין' – העלון החדש של 'אחינו', מראיינים כותבי העלון מדי שבוע אב ובנו בראיון משולב, ושבוע האחרון הובא בעלון ראיון עם הגאון רבי אהרן מרדכי גרין שליט"א, מרבני בית שמש ובעל מחבר 'ילקוט הלכות ועניינים הנוגעים למעשה', יחד עם בנו הרב יעקב גרין, אחראי צוות חונכים בפרויקט ה'גישמאק בלימוד' של הארגון.
הראיון עסק בנושאי חינוך והחדרת אהבת תורה בלב הילדים והתלמידים, ומאחר והרב גרין הנו בעל ותק של למעלה מעשרים שנה כמחנך ור"מ קיבלנו ממנו כמויות בלתי נדלות של רעיונות, דברי הדרכה, וארטים וכמובן גם סיפורים לרוב, עד כדי כך שלא הצלחנו לדחוס את כל השפע הזה למאמר אחד, על כן אמרנו בל נמנע טוב מבעליו, ונפרסם חלק מהדברים שלא נכנסו בעלון 'בית היין', במאמר נפרד שיתפרסם ב'לקראת שבת', וכן בגיליון 'הפותח' היומי.
בתוך הדברים סיפר הבן, הרב יעקב גרין, כי היתה בבית הוריו הנהגה מאוד בולטת, שכל ילד ששב מתלמוד התורה או מבית הספר, היה מקבל תשומת לב מיוחדת במינה במשך מספר דקות. כשהיה שב מהישיבה הקטנה מדי ערב, היו הוריו מתמקדים בו במשך זמן רב יותר, וכשלמד בישיבה גדולה מחוץ לעיר והגיע לשבת חופשה בבית הוריו, כל אותה השבת לא פסקו ההורים מלעטוף אותו בחום ואהבה, דאגו לכל צרכו, והפגינו בכל צורה אפשרית את העובדה שהם שמחים עמו וגאים בו על כך שהוא מתרחק מבית הוריו וממשפחתו האוהבת כדי לעסוק בתורה ללא הפרעות, ולהשקיע את כל כולו בתורה.
"כל ילד צריך להרגיש שהוא עושה שליחות", אומר האב, הג"ר אהרן מרדכי גרין. "חז"ל הקדושים אומרים "חזקה שליח עושה שליחותו", אנשים מתייחסים ברצינות לעניין הזה של שליחות.
"הילדים, ובמיוחד בחורי הישיבות, צריכים לדעת שעמל ויגיעה בתורה זה לא משהו שנועד ליחידי סגולה. כולנו צריכים לעמול ולהתייגע, אף אחד לא פטור מזה, וזאת שליחות שמוטלת על כתפו של כל אחד ואחד באופן פרטני.
"אם אתה תלמד, אתה תביא שפע של ישועות לעולם. רפואות, הצלחה להורים שלך, לעצמך, לעוד יהודים. לימוד התורה הוא הבסיס של עצם היותך בנאדם, וכשהוא נעשה בעמל וביגיעה הוא חשוב הרבה יותר.
"היה פעם קמיע שנכתב על ידי הט"ז, רבי דוד הלוי סגל כתב, שבמשך מאות שנים היו משתמשים בו כדי לרפא חולים, לפקוד עקרות ולהביא ישועות. כל מי שהשתמש בקמיע הזה ראה ישועה, וכמובן שהיתה עליו שמירה מאוד מיוחדת ומאוד נזהרו שהוא לא ייגנב וכו'.
"היתה מסורת שהט"ז אמר שלא לפתוח את הקמיע, ואם יפתחו אותו הוא יפסיק לפעול ישועות.
"אבל לפני כשמונים שנה היה איש אחד שלא הצליח להתאפק או שאולי לא ידע על האזהרה החמורה, והחליט לפתוח את הקמיע. ומה היה כתוב בפנים: "אני דוד בן שמואל הלוי, עמלתי על התוס' בחולין דף צ"ו, ובזכות זה אני מבקש על החולים שיתרפאו, ועל העקרות שיפקדו".
"במשך מאות שנים נרפאו חולים ונפקדו עקרות בזכות עמל ויגיעה של הט"ז בתוס' אחד ויחיד בכל הש"ס. זה מראה לנו כמה חשובה ועצומה היא היגיעה בלימוד התורה.
"כשבחור יוצא לישיבה, צריך שהוא ידע את זה, צריך שהוא ידע שההורים שלו מבינים שקשה לו ושהוא מתאמץ, והם גאים בו על כך, שמחים בו שהוא זוכה לכך, ומאושרים שהבן שלהם עמל ויגע בתורה. יש לו שליחות, הוא עושה נחת להורים, אלו שני מנועים חזקים שנותנים לו דרבון חזק מאוד להצליח בלימודים.
"נקודה נוספת שכדאי לחדד בקרב הצעירים היא שעיקר עמל ויגיעת התורה זה דווקא בשנות הבחרות. כשמתבגרים קצת, מתחילים ליהנות מהלימוד, גם אם יש עמל ויגיעה זה בא מתוך שמחה, מתוך חשק ורצון עז ללמוד תורה. אבל בשנים הצעירות, כשעדיין אין את הגישמאק הזה, אז זה עיקר התקופה של היגיעה בתורה הקדושה, וחבל להחמיץ את התקפה הזאת ואת העמל והיגיעה שאנחנו רוצים וצריכים להתייגע בתורה".