מיקירי קרתא דבני ברק היה הגאון רבי משה וובר זצ"ל, רב ביהמ"ד בעלזא בעיר. הוא נודע כתלמיד חכם מופלג ומתמיד עצום, שלא פסק מללמוד ולו לרגע שלא לצורך, ואף בשוכבו לישון היה משנן משניות בעל פה עד שנרדם. כולם הכירו את גאונותו בתורה, מעטים מכירים פן נוסף באישיותו, כפי שמעיד הסיפור הבא:
ביום מן הימים, כמנהגו מעת לעת, צרר הרב וובר סכום כסף במעטפה קטנה, וביקש מבתו להעביר את המעטפה לידי אלמנה המתגוררת בסמיכות מקום. הבת יצאה אל בית האלמנה, ובהגיעה – הציגה עצמה כבתו של הרב וובר אשר שלח לה מעטפה. האלמנה התרגשה מהתמיכה הכספית והודתה עליה בחום, והוסיפה מחמאה 'מוזרה': "תדעי, אבא שלך הוא גאון בשטיפת כלים. הוא שוטף כלים מאוד יפה, מאוד יסודי. לאחר הטיפול שלו – הכלים מבריקים ממש!"
הבת הסמיקה והחווירה חליפות: "נדמה לי שאת טועה", אמרה תוך כדי גמגום קל, "אבא שלי הוא רב בית הכנסת וגבאי צדקה גדול. באמת גאון, אבל לא בשטיפת כלים… – הוא גאון בתורה, בנגלה ובנסתר. הוא גאון גם במעשי חסד. אבל שטיפת כלים – לא זה תחום המומחיות שלו, והראיה, שאני היא השוטפת כלים בבית, ולא אבי. אם הוא היה כזה מוצלח בזה – כנראה היה שוטף כלים גם בבית"…
האלמנה הצטחקה: "את מספרת לי? והלא מדי מוצאי שבת הוא מתייצב כאן, ושוטף בזריזות את כל הכלים – סירים, כוסות, צלחות, גביעים, סכו"ם – הכל! מגיע למטבח, מפשיל שרוולים, ממלא את הכיור בקצף סבוני, משפשף בזריזות וביעילות, וכעבור כחצי שעה – כל הכלים נוצצים במייבש! אני אומרת לך, הוא גאון בשטיפת כלים!"
הבת הייתה המומה, מלמלה מילות פרידה ואצה רצה הביתה. כשהגיעה וניסתה להבין במה מדובר, אז התברר לה: אכן כן, מזה כמה שנים, מדי מוצאי שבת, הרב וובר – ממרומי גילו ומעמדו, עושה את דרכו לביתה של אותה אלמנה, ושוטף את כלי השבת כולם! בביתו שלו לא זקוקים לו – כי בנותיו עושות את המלאכה, אבל בביתה של האלמנה – – –
אז הוא לא רק שולח מעטפות ובהן תמיכה כספית, הוא גם מרגיש מה הצורך של האלמנה, מה חסר לה, מה מכביד עליה. הוא מודע לקושי של שטיפת את הכלים מדי מוצאי שבת, ומתייצב שם ברגע האמת – כדי להקל עליה ולשטוף את הכלים!
והעובדה שהוא רב של בית כנסת? שהוא תלמיד חכם נודע ומשפיע נערץ? שהוא גבאי צדקה בעל עיסוקים רבים? שהוא צם כמחצית מימות השנה? שהוא גאון בנגלה ובנסתר? – כל זה נכון, אבל לא פחות מזה, הוא גאון בשטיפת כלים, כי יש אלמנה שזקוקה לזה, יש מי שזה מה שמעיק עליה, ולכן הוא מתייצב כדי לשפר את תחושתה ולהיטיב את הרגשתה בשטיפת הכלים!
אחים יקרים, סיפור מופלא זה, אשר שמענו מבנו – להבחל"ח הרה"ג רבי מרדכי שליט"א, מאיר וקורא: מעשי חסד – הם לא בהכרח מעשי חסד גדולים, רבי עוצמה, הצלת מאות נפשות, חלוקת תמיכות כספיות בהיקף של מיליונים… חסד אמיתי הוא חסד שנובע מלהרגיש את לבו של הזולת, מלחוש את העובר עליו, מלהבין מה מעיק עליו – ולהיות לצדו ברגע הנכון.
(גליון פניני פרשת השבוע – משפטים פ"א)